יום תל אביב ומסיבת הסיום

הגענו לתל אביב לשכונת "נווה צדק", סיירנו בשכונה ובמתחם נווה צדק, בבתי הספר לבנים ולבנות שבו שוכן היום "מרכז סוזן דאלל" לריקוד. משם המשכנו רגלית לאורך השכונה על רחובותיה היפים והגענו לטיילת שבחוף הים שמקשרת את תל אביב ליפו, הלכנו לאורך הטיילת מזג האוויר היה חם, קיבלנו הסברים על יפו ותל אביב והשכנות בניהן אז ועתה. הגענו ליפו טיילנו בסמטאותיה הציוריות, לקראת צהרים כל קבוצה קבלה כסף על מנת לקנות אוכל אוטנטי יפואי.
משם נסענו ל"כפר הירוק" על מנת להתארגן למסיבת הסיום בנוכחות ההורים . ההתארגנות הייתה טובה החניכים ידעו מה הם רוצים להראות להורים ואכן המסיבה היתה יפה מיוחדת ומסכמת, ראו את הקליפ שלה. אחרי מסיבת הסיום עם ההורים הוגשה לחניכים ארוחת ערב קייצית טעימה ליד הבריכה ב"כפר הירוק" ואחריה נערכה מסיבת ריקודים , החברה הלכו לישון מאוחר לקראת היום האחרון יום של סיכומים ופרידות
שאלות:
המסע תם, איזה תובנות אנו לוקחים ממנו לעתיד?
המסע תם, איזה מחויבויות אנחנו לוקחים ממנו לעתיד?
המסע תם, איזה זיכרונות אנחנו לוקחים ממנו לעתיד?

סרטי וידאו
יום תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=LBEIMapGCiE
מסיבת הריקודים
http://www.youtube.com/watch?v=DpkPFISEbiM

תקציר מסיבת הסיום

http://www.youtube.com/watch?v=hW1Yeyg6hio

מחכה לתגובותכם

איציק קורן

היום האחרון בנגב

יצאנו למשחק "מחפשים את המטמון" בעיר העתיקה ב"באר שבע". כל קבוצה קיבלה מפה ורמזים והיה עליה להגיע לאתרים שונים בעיר העתיקה, בכל אתר חיכה מדריך צעיר שהפעיל את הקבוצה סביב הנושא שהאתר ייצג לדוגמא ליד המסגד הגדול שבעיר העתיקה התקיים ויכוח האם להחזיר את המסגד לתפקידו המסורתי או להשאיר אותו בתפקידו הנוכחי כמוזיאון?
בשעות הצהרים אחרי המשחק נסענו לאירוח ב"ספינת המדבר" ליד קיבוץ "רביבים", אחרי ארוחת צהרים בדואית מסורתית החניכים בהדרכת המדריכים הצעירים ערכו פעילות מסכמת עם חרוזים שנושאה: מחרוזת החרוזים שאני לוקח מפרויקט "גיטלי". אחר יצאנו למסע חוויתי של רכיבה על גמלים, רכבנו בזוגות והרכיבה היא בהחלט חוויה מיוחדת והמסלול בו רכבנו אפשר נקודות מבט מרהיבות על המדבר ועל האגם שבפארק "גולדה" שהשתרע למרגלות הגבעות עליהן רכבנו.
לקראת ערב הגיע גם מר גרי גייקובס למאהל והוא השתתף בשיחת סיכום שנערכה באוהל האירוח. החניכים כל אחד בתורו סיפר מה הוא לוקח מהשתתפותו בפרויקט והיפה היה שלכל חניך היו תובנות אחרות . בהחלט ניכר היה שהפרויקט השפיע על החניכים ושינה עמדות סטראוטיפים ונקודות ראות.
חזרנו לבאר שבע להתארגנות , למחרת נסענו לתל אביב
שאלות
1. האם השיא של פרויקט גיטלי במסע, הוא החוויה המשותפת או הקשר האישי הבלתי אמצעי שנוצר בין החניכים?
2. האם יש משהו סמלי לסיים את המסע בנגב ברכיבה על גמל?
3. בשיחת הסיכום בנגב החניכים לא חזרו על דברי חבריהם אלא הוסיפו מהניסיון האישי שלהם, האם זה רומז על רגישות החניכים לחוויות הרבות או לקבלתם אחד את השני?
סרטי הוידאו מיום זה:

הבוקר האחרון בבאר שבע
http://www.youtube.com/watch?v=98TW2I0YdpY

מסע הגמלים
http://www.youtube.com/watch?v=udlLQdLsXC8

שיחת סיכום ב"ספינת המדבר"
http://www.youtube.com/watch?v=NLhvpfq1fHQ

כרגיל אני מצפה להערות שלכם

איציק קורן

יום "לקייה"

לקייה היא עיירה בדואית מאוד מעניינת כי גרים בה אנשים מעניינים. את הבוקר פתחנו בביקור במפעל האריגה לשטיחים של נשות לקייה, הן הראו לנו את כל השלבים של הפיכת צמר הכבשים לשטיח, במגזר הבדואי זוהי עבודה לנשים עבודה קשה מאוד, שמענו על דוגמה בה הנשים לקחו את גורלם בידם ומצאו פרנסה מכבדת לעצמן ללא תלות בעולם הגברים. השטיחים היו מקסימים ביופיים.

הגענו לבית ספר עמל לקייה בו לומדים חניכי גיטלי מלקייה, המורה למלאכת יד לימדה אותנו מלאכת חרוזים וכל חניך הכין לעצמו קישוט מחרוזים. אחר שמענו את פרופ' איסמעיל סעד תושב לקייה המלמד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, הוא דיבר על מצב הבדואיים בנגב ועל ההשכלה הדרושה לבדואיים נשים וגברים כדי לפגוש את הקידמה. מורה נוספת ערכה עימנו משחקי חברה. ביקרנו במסגד שלי בית הספר ובו קיבלנו הסבר על הקוראן התפילות האיסלם , כל הבנות עטפו את שער ראשן בצעיף והמראה היה מכבד. ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו אירוח במשפחות החניכים וכפי שהיה צפוי שוב היתה חוויה מכוננת של קשרים בין אנשים של אוכל טוב של מכנה משותף גדול.
בלילה חזרנו לבית יציב בבאר שבע ושם שניידר ונדב העבירו פעילות חברתית שבסיכומה של הפעילות כל החניכים פעלו כמכונה מלווה בצעקה "בננה".
שאלות:

1. מה מאפשר בלקיה שהופך אותה לעיירת בדואיים שיש בה משהו שונה משאר העיירות שבנגב?
2. מה תרומתו של פרופ בדואי לקהילה?
3. מה יש בפעילות חברתית מובנת ללא מילים שמקרבת את החניכים אחד לשני?

סרטי וידאו

יום לקייה - החלק הראשון

http://www.youtube.com/watch?v=5tdyOvCMc6c

יום לקייה - פעילות חברתית

http://www.youtube.com/watch?v=5UG3ZnDwke4

מחכה לתגובותיכם

איציק

יום "שגב שלום"

נסענו בכביש "באר שבע" "רביבים" ואז באמצע הדרך הנהג עצר והתקדמנו בין הגבעות לכיוון ביתו של מוסא אבו כף שגר בפזורה. בתו הבכורה "סמח" השתתפה בפרויקט גיטלי ובתו הצעירה יותר "רדא" משתתפת בו השנה. אחרי הסבר על המגורים בפזורה והכרזה שהוא לא מחליף את המקום בשום בית שבעולם, עזרנו למוסא לבנות קיר שעליו בהמשך היום ציירנו ציור הקשור להווי גיטלי. הבנות עזרו לאשתו בבישולים, פלאפל, סלט, לאפות פיתות, בצהרים ישבנו לאכול את המטעמים היה מעניין נעים וטעים.

משם המשכנו לבית הספר היסודי ששמו "אל עזזמה ב'". שם עבדאלה למד כילד, אחר חזר להיות המנהל שלו, ושוחחנו עם עבדאלה על משמעות בית הספר בפזורה.

משם המשכנו למתנ"ס בשגב שלום ושם פגשנו את אבא של אביר שהיה המדריך הבוגר הראשון של פרויקט גיטלי שגב שלום. השיחה היתה על מצב הבדואים בנגב בכלל בשגב שלום ובפזורה.

בשעות אחר הצהרים המוקדמות התפזרו החניכים לאירוח בבתים , הם חזרו מרוצים ומלאי חוויות,
שאלות:
1. החיים בפזורה מלאי בעיות מים, חשמל, למה בחיים החד פעמיים שלנו אנשים נאחזים בכלום שיש להם ולא מוכנים לוותר למען עצמם?
2. מצד שני החיים בפזורה יש בהם הרבה שמירה על הסביבה וניצול משאבים במידה אז למה הממשלה לא מקילה על האנשים האלה?
3. האוכל הבדואי פשוט ולא מגוון אבל טעים בצורה מדהימה, מה הופך אוכל לטעים כל כך?
סרטי הוידאו מיום זה:

יום שגב שלום חצי היום הראשון

http://www.youtube.com/watch?v=WamZoTJyvdM
יום שגב שלום חצי היום השני

http://www.youtube.com/watch?v=K4psm-b2RIg

כרגיל אשמח לתגובות

איציק

ששי שבת ימי שער הנגב

התעוררתי מוקדם, כולם עדין ישנו בתוך שקי השינה, פה הבנים שם הבנות, רק עבדאלה קם לפני הוא קם להתפלל. התארגנו מהר, ארוחת הבוקר הייתה טעימה, והתחלנו ללכת לכיוון שמורת "עין עבדת", ההליכה לאורך של ק"מ אחד על הבוקר הייתה מרעננת. ישבנו בכניסה לחניון ואז התברר שהפקחים הגישו נגד המדריך תלונה כי נכנסנו לשמורה ללא רשות. הכעס היה גדול כי אפשר לצפות מהפקח שיבין את הסיטואציה שלנו שישנו בשטח וכן הגענו מעט מוקדם. מכיוון שהפקח לא ויתר על התלונה אנחנו ויתרנו על הביקור במקום ועלינו לבקר באחוזת הקבר של דוד ופולה בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ואשתו. הנוף מהמקום היה מדהים, שוחחנו מעט על בן גוריון ואהבתו לנגב ועל דמותו כמנהיג והדוגמה האישית שנתן. לקראת הצהרים נסענו ל"שער הנגב". התחנה הראשונה היתה נקודת התצפית ה"חץ השחור" שנמצאת ממזרח לעזה. שם גון הסביר על המאפיין את המועצה "שער הנגב", האנשים החיים בצל הקסאמים.

משם נסענו ל"מפלסים" לבית הכנסת שבקיבוץ ואבא של גון הסביר על העקרונות החשובים של היהדות ועל הדומה והשונה בין היהדות לאיסלם. הוא דיבר על האמונה באל אחד, האדם נמצא במרכז ההוויה האנושית ויש לו משימה להיות אדם טוב, על המשמעות של עם בחירה, על חשיבות הזמן ביהדות, אסור לבזבז את הזמן, על כך שהיהדות נגד מיסיונריות, על חשיבות הדמוקרטיה ביהדות, על חשיבות הלמידה ועל הצורך לעשות דברים טובים מצוות בלי הצורך לספר עליהם. ההרצאה הייתה מאוד מעניינת בסופה הוא הראה לנו את ארון הקודש ואת ספר התורה.

אחר פגשנו את אלון שוסטר ראש המועצה שמלווה את פרויקט גיטלי כבר הרבה שנים והוא דיבר על חשיבותה של מנהיגות. על חשיבות הדו קיום יהודי בדואי בנגב לטובת האזור כולו. הקבוצה התפזרה לאירוח במשפחות שכללה ארוחת ערב ששי. האירוח היה מדהים וקרב מאוד את החניכים זה לזה.

את הלילה בילו החניכים באכסניה בבית יציב בבאר שבע. למחרת בבוקר התקיימה פגישה שכללה סדנא עם אנשי "קול אחד" שיתוף פעולה יהודי פלסטינאי "יוצרים את המחר היום, שתי מדינות שני עמים קול אחד" המפגש היה מעניין , כתובת האתר שלהם: http://www.onevoice.org.il/

בצהריים חזרנו לשער הנגב בקרנו בכפר הסטודנטים "איבים" שם יש נקודת זיכרון לסטודנטית מסן דיאגו שנהרגה בפיגוע חבלני. ערכנו פעילויות חברתיות, למדנו את השיר של החיפושיות all together now בגירסת גיטלי. אחר רחצנו בבריכת השחייה של קיבוץ מפלסים. היה נחמד לראות את הנערות הבדואיות נכנסות למים על בגדיהם הארוכים והעוטפים ונהנות מאוד מהמצב.
משם הלכנו לבית של גון ושם הקבוצה מסן דיאגו הכינה משחק מעין מונופול שבעזרתו למדנו להכיר את העיר ואת המקומות בה החשובים לחניכי הקבוצה. המשחק היה מאוד מושקע וחוויתי. אחרי ויכוח איפה לאכול את ארוחת הערב ב"שדרות" ב"רהט" או בתחנת הדלק ב"כפר עזה" הוחלט לאכול בכפר עזה וכך תוך כדי קניית האוכל ארעה תקרית בגבול ונשמעו קולות ירי ונראו פצצות תיאורה כל זה נמשך כמה דקות והשקט חזר. חלק מהחניכים נכנסו לפחד ואפילו היסטריה והיה תרגול חי של המשמעות לחיות ליד הגבול, חניכי שער הנגב הרגיעו והסבירו שכעת ישרור שקט. גמרנו לאכול וחזרנו לבאר שבע בדרך אמרה חן שאחרי שראתה את תגובות הפחד הטבעיות של חבריה היא הזדעזעה מהמצב שלה של קבלת אירוע ירי שכזה כמובן מאליו, ודווקא השקט שלה מטריד אותה כעת ושופך אור על הסיטואציה הלא נורמאלית שבה היא חיה. בבאר שבע התכנסנו לסיים את היום בשיחה על החוויות שעברנו.
שאלות:
האם יש דרך לימוד טובה יותר מאשר לחוות את האירוע ולהשתתף בן? אירוח בבתים, אירוע בגבול?
האם האירוח בבתים הוא השיא של פרויקט גיטלי?
כמה שיתוף הורים יכול לתרום להצלחת הפרויקט?

קיבלתי קישור לראיון שערך מייקל עם גרי וג'ארי אן על פרויקט גיטלי והוא הועלה ליוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=gwCTXEwOkyA&feature=sub

קטעי הוידאו מימי שער הנגב

מנחל חווארים לשער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=lUWABhAa0ZY

בבית הכנסת בקיבוץ מפלסים

http://www.youtube.com/watch?v=HtBPOvJCI7M

השיחה עם אבא של גון

http://www.youtube.com/watch?v=jxbhzHdp5CA

השיחה עם אלון שוסטר ראש המועצה של שער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=zghRC7g-xxg

פעילות חברתית באיבים ושירה בציבור

http://www.youtube.com/watch?v=1rP6JUA0f2M

שבת אחה"צ בשער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=vk53nA5138o

אשמח מאוד מאוד לתגובות שלכם.

איציק

היום האחרון בירושלים לקראת החזרה לדרום ,הביתה

את בוקר היום האחרון לשהותנו בירושלים ניצלנו לפעילות של תרומה לקהילה. הפעילות היתה בבית הספר לחרשים בעיר. בית ספר בו לומדים ביחד תלמידים חרשים מכל חלקי העיר. התחלקנו לקבוצות וקבלנו מטלות לשיפור פני בית הספר: יצירת גינה, מתקני בילוי לילדים , צביעת מתקנים בחצר ביה"ס הילדים עזרו לנו בעבודה והספקנו לבצע את כל המטלות. לקראת הצהרים כיבדו אותנו הילדים במשקה לחם וסלט שהכינו לכבודנו ואכלנו ביחד. התכנסנו באולם הספורט ושם הילדים רקדו לפנינו ואנו החזרנו להם בעזרתה של שושי ישראלי בריקודי הפלמנקו שלמדנו במסע . שוב הקשר הבלתי אמצעי בין התלמידים החרשים לחניכי גיטלי היה מדהים.
בצהרים נסענו לבקר ביד ושם. הדרישה לבקר ביד ושם באה מהחניכים שראו צורך להכיר את תקופת השואה בהיסטוריה היהודית . החניכים הבדואיים לא התכוננו כראוי לחוויה של ביקור במוזיאון השואה והביקור היה להם קשה מאוד, בסיכומו של הביקור כל חניך הסתגר בעצמו ולא התפתחה שיחה ראויה אחרי הביקור.
נפרדנו מחניכי גיטלי peace maker הם נסעו לאזור ואדי ערה ואנחנו נסענו לנגב. הגענו לעין עובדת שם פגשנו קבוצה של כעשרה בוגרי גיטלי שהדריכו אותנו בהליכה לאורך נחל חווארים , בערב , אחרי הליכה של כשלוש שעות , הגענו לחניון עין עובדת ושם התארגנו ללינה ארוחת ערב ופעילות חברתית שאורגנה ע"י הבוגרים.
הישיבה סביב המדורות , השיחה על נושאים הקשורים לדו קיום , החושך מסביב יצרו אוירה מאוד חמה.
מאוחר בלילה נכנסו החניכים לשקי השינה , וישנו תחת השמים שהיו זרועים באלפי כוכבים.
שאלות שעלו עם כתיבת הרשומה:
א. השילוב של קבלה ונתינה הוא שילוב מנצח, האם אפשר לקיים שילוב כזה במערכת החינוך לאורך כל השנים שאנו מבלים במערכת?
ב. מה צריכות להיות המטרות של ביקור ביד ושם של קבוצות חניכים מעורבות יהודים וערבים? על איזה נושאים צריך להתפתח השיח שלאחר הביקור?
ג. טיול בטבע , לינה ביחד בחוץ, מה הופך פעילויות אלה לכל כך מיוחדות?

אשמח לתגובות

סרטי הוידאו מהיום הזה:

התנדבות בבית ספר לילדים חרשים
http://www.youtube.com/watch?v=65ozxy5ideY

לפני ואחרי הביקור ביד ושם
http://www.youtube.com/watch?v=OjMZRYsAfCM

הסיור בנחל חווארים
http://www.youtube.com/watch?v=c_xNniOQcSU

איציק קורן

טקס האוסקר מסע קיץ גיטלי 2010

שלום לכולם
אני מעלה את סרטי הוידאו שיצרו חניכי גיטלי ביום השלישי למסע במקורות הבניאס.
הסרטים ללא שם ואתם מוזמנים להוסיף את הפרטים החסרים ולבחור את קליפ הוידאו שמצא חן בעינכם.
1e
http://www.youtube.com/watch?v=z1QAorZ4L8M

2e
http://www.youtube.com/watch?v=ahW79cnb6LU

3e

http://www.youtube.com/watch?v=Usiaq5Em32Q

4e
http://www.youtube.com/watch?v=j6PnTdJ722Q

5e
http://www.youtube.com/watch?v=0Q9VmF6aciM

6e
http://www.youtube.com/watch?v=UA0aN4-bjxw

8e
http://www.youtube.com/watch?v=lPwHmwK8GhE


מחכה לתגובותיכם
איציק קורן