שלושה שירים

השבוע מסתיימת שנת הלימודים וזה הזכיר לי שלושה שירים שכתבתי כמורה וסטודנט ואני מפרסם אותם פה.

נורה

שירי המתמטיקה שלי
הם לא חשבון.
שירי הביולוגיה שלי
הם לא תורה.
קולות מוחי אני שומע
רעש מחריש.
על ראשי גינה פורחת
כל השנה.
כבלי עצבי בחורי
גולגולתי,
מתוחים.
הכול רוטט
אני רואה.
מתכונן.
אך רק שהמעגל סגור
הכול זורם.
1978.


מסך

פעם כתבתי שיר תמים,
הקשבתי לעצמי.
היום ביני לבין עצמי,
עומדים
תורות רבות ושונות,
אנשים גדולים וחשובים.
ועדין שירי המתמטיקה שלי הם לא חשבון.
ושירי הביולוגיה שלי הם לא תורה.
והרעש הוא מחריש,
והשקט הוא ההקשר,
והלמידה היא הערעור,
והאנלוגיה היא הרבה,
והמציאות היא שלי.
ועל ראשי גינה פורחת
כל השנה.
ובכל אופן אני מחובר,
ואני רואה.
ומתכונן
ושהמעגל נסגר
אני לוחץ Enter .
1998



חינוך בר קיימא

היום שהנורה כבר דולקת שנים,
והמסך ממשיך להקרין,
ואפילו קבלתי אישור רשמי
מסודר
ומהודר.
אני פתאום מתגעגע,
למה שהיה פעם ונשאר ערכי תמיד.
אני כבר יודע שאספיק לפחות כפול מאבי,
שירי המתמטיקה שלי מוגשים כחשבון לילדי,
ומשירי הביולוגיה שלי נותרה רק האבולוציה,
בגינה שעדין פורחת בראשי מבחינים כבר בקרחות.
אני מצלם, מצייר במילים, מציג ועורך, חורז בונה אתרים.
אני מתגעגע לתמימות של ואהבת לרעך כמוך,
אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך.
היום, עם חיוך ואופטימיות אני פותח דלתות.
2006