שלום לכולם
לא עדכני כמעט חודש את הבלוג מכיוון שהשתתפתי בפרויקט דו קיום יהודי מוסלמי עליו אכתוב בהמשך.
אני רוצה לציין שברשומה אולמרט תרחישים אפשריים. הפעם אחד הניחושים היה נכון בקטגוריה עתיד אפשרי תסריט ג'. שווה לקרוא רשומה זאת שוב.
אני שותף לפרויקט העוסק בדו-קיום בין יהודים וערבים, בפרויקט שאני שותף בו שנקרא גיטלי (JITLI=JACOBS INTERNATIONAL TEEN LEADERSHIP INSTITUTE), בין בני נוער יהודים מישראל וארה"ב לבני נוער בדואים מהנגב. את הפרויקט מממנת משפחת גייקובס מסן דיאגו ארה"ב. מדובר בקבוצה של 40 בני נוער מארבע קהילות : שגב שלום ולקייה שבנגב, שער הנגב וסן דיאגו ארה"ב, כל קהילה מונה 10 בני נוער שבמהלך כיתה י"א עוברת הכנה למסע קיץ משותף חובק עולם ומאתגר. מספר הבנים שווה למספר הבנות ,המסע מאופיין בשוויון בין המשתתפים ונקודת זינוק זהות.
המסע החל בסן-דיאגו קליפורניה משם לספרד – גרנדה, קורדובה, טולדו, ואז ישראל ירושלים והנגב.
הנערים והנערות היו מקסימים מלאי התפעלות וסקרנות והיו מוכנים לדון בשאלות הרבות שהמסע הזה הציב לפניהם.
שאלות שעלו לדיון: א. מהי הזהות שלי? יהודי או ישראלי ? יהודי או אמריקאי ? מוסלמי פלסטינאי ישראלי בדואי? מה הסדר האישי שלי?
ב. קדמה מול מסורת, דת מול מסורת, (ביקרנו בבתי כנסת במסגדים ובכנסיות ומצאנו הרבה מאחד בין הדתות האלה).
ג. נערים ונערות השונים בתרבותם ודתם מה המשותף ומה השונה? האם יש אפשרות לבנות גשרים?
ד. מהי התחושה לחוות אירועים היסטוריים במקום בו התרחשו?
ה. מה התרומה של מסע כזה שנערך כבר 9 שנים לקידום מירקם היחסים יהודים בדואים בנגב?
אני אסיים רשומה זו בדעתי על ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות, שעליהם עלינו לגשר.
הנוער האמריקאי מעורב מורגש קולני יש לו תמיד מה להגיד יודע את הגבולות בין המותר לאסור.
הנוער הבדואי רגיש שקט גאה במסורתו ושומר עליה ככל שניתן. במהלך המסע תמיד ניגשו אלי נערים בדואים ושאלו אם אני זקוק לעזרה , לסחוב תרמיל, לצלם, ועוד. רובם אמרו את דעתם אם היא תאמה לדת והמסורת אך היו גם כאלה שאמרו באומץ את דעתם שהייתה מנוגדת למקובל.
הנוער הישראלי חושב, רגיש, יש לו מה לומר מגן על כל מה שישראל מייצגת. לעיתים מתבלבל ולא יודע את גבולות ההתנהגות. יש אחריות קולקטיבית ויש עמידה על "הזכויות".
ברשומה הבאה אתאר ביתר פירוט את המסע והשאלות שעלו מהביקור במקומות השונים.
אשמח לתגובות ושאלות על הפרויקט.
לא עדכני כמעט חודש את הבלוג מכיוון שהשתתפתי בפרויקט דו קיום יהודי מוסלמי עליו אכתוב בהמשך.
אני רוצה לציין שברשומה אולמרט תרחישים אפשריים. הפעם אחד הניחושים היה נכון בקטגוריה עתיד אפשרי תסריט ג'. שווה לקרוא רשומה זאת שוב.
אני שותף לפרויקט העוסק בדו-קיום בין יהודים וערבים, בפרויקט שאני שותף בו שנקרא גיטלי (JITLI=JACOBS INTERNATIONAL TEEN LEADERSHIP INSTITUTE), בין בני נוער יהודים מישראל וארה"ב לבני נוער בדואים מהנגב. את הפרויקט מממנת משפחת גייקובס מסן דיאגו ארה"ב. מדובר בקבוצה של 40 בני נוער מארבע קהילות : שגב שלום ולקייה שבנגב, שער הנגב וסן דיאגו ארה"ב, כל קהילה מונה 10 בני נוער שבמהלך כיתה י"א עוברת הכנה למסע קיץ משותף חובק עולם ומאתגר. מספר הבנים שווה למספר הבנות ,המסע מאופיין בשוויון בין המשתתפים ונקודת זינוק זהות.
המסע החל בסן-דיאגו קליפורניה משם לספרד – גרנדה, קורדובה, טולדו, ואז ישראל ירושלים והנגב.
הנערים והנערות היו מקסימים מלאי התפעלות וסקרנות והיו מוכנים לדון בשאלות הרבות שהמסע הזה הציב לפניהם.
שאלות שעלו לדיון: א. מהי הזהות שלי? יהודי או ישראלי ? יהודי או אמריקאי ? מוסלמי פלסטינאי ישראלי בדואי? מה הסדר האישי שלי?
ב. קדמה מול מסורת, דת מול מסורת, (ביקרנו בבתי כנסת במסגדים ובכנסיות ומצאנו הרבה מאחד בין הדתות האלה).
ג. נערים ונערות השונים בתרבותם ודתם מה המשותף ומה השונה? האם יש אפשרות לבנות גשרים?
ד. מהי התחושה לחוות אירועים היסטוריים במקום בו התרחשו?
ה. מה התרומה של מסע כזה שנערך כבר 9 שנים לקידום מירקם היחסים יהודים בדואים בנגב?
אני אסיים רשומה זו בדעתי על ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות, שעליהם עלינו לגשר.
הנוער האמריקאי מעורב מורגש קולני יש לו תמיד מה להגיד יודע את הגבולות בין המותר לאסור.
הנוער הבדואי רגיש שקט גאה במסורתו ושומר עליה ככל שניתן. במהלך המסע תמיד ניגשו אלי נערים בדואים ושאלו אם אני זקוק לעזרה , לסחוב תרמיל, לצלם, ועוד. רובם אמרו את דעתם אם היא תאמה לדת והמסורת אך היו גם כאלה שאמרו באומץ את דעתם שהייתה מנוגדת למקובל.
הנוער הישראלי חושב, רגיש, יש לו מה לומר מגן על כל מה שישראל מייצגת. לעיתים מתבלבל ולא יודע את גבולות ההתנהגות. יש אחריות קולקטיבית ויש עמידה על "הזכויות".
ברשומה הבאה אתאר ביתר פירוט את המסע והשאלות שעלו מהביקור במקומות השונים.
אשמח לתגובות ושאלות על הפרויקט.
ITZIK KOREN
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה