סיפורי גיטלי מתחת לכוכבים

את בוקר השבת בסן דיאגו ביליתי עם עבדאלה בסיור על חוף הים בגוייה, שם פגשנו באריות ים ציפורי ים,שחפים, סנאים, והרבה בני אדם רצים לאורך החוף. המודעות בארה"ב על שמירת הטבע ונתינה לחיות את המרחב שלהם מאוד מרשימה רק במסורת כזאת יכלו להתפתח הסרטים המצוירים על החיות. זה היה טבעי לי שבאותו ערב נישן בחוץ על חוף הים של האוקיינוס השקט בחלקת אדמה ששייכת למשפחת גייקובס.
פעמיים במשך המסע ישנו בחוץ על האדמה. פעם בסן דיאגו ופעם בנגב בישראל. השינה על האדמה לדור שלי נראית טבעית וחלק מאהבת הארץ. החניכים לא התלוננו אך לא נראה שתחושה זו ברורה מאליה.
משפחת גייקובס המארחת דאגה לכול מה שצריך: ארוחת ערב , גנראטור לתאורה, שירותים , ארוחת בוקר.
אחרי שהתאספנו מהאירוח בבתים, ערכנו הבדלה ביחד עם ההורים של חניכי סן דיאגו ויותר מאוחר הופיעו לפנינו צמד נגנים במוסיקה אוריינטלית מיוחדת. צלילי הגיטרות והתוף היו ערבים לאוזן. החניכים רקדו ושרו עייפים אך מרוצים נכנסו לשקי השינה ללינה בצינת הלילה. בבוקר התארגנו ליום פעילות עמוס נוסף.
השאלות ששאלתי את עצמי: א. מה מיוחד בחנוך האמריקאי שמכבד כל כך את הטבע? האם זה קורה גם כאשר מדובר בפיתוח וכסף?
ב. האם השינה בחוץ מתחת לכיפת השמים יוצרת קירבה בין בני האדם בין האדם והאדמה בין האדם והטבע?
ג. האם יש משהו יותר מרגיע מלהסתכל על הים על האוקיינוס ולהקשיב לקול של גלי הים?
איציק

כתובת ביו-טיוב

http://www.youtube.com/watch?v=75zLyC8B--U

ביו-טיוב

http://www.youtube.com/watch?v=dKWLyzBK65w

בבקשב בבקשה תכתבו הערות, את דעתכם ובכלל

תהנו איציק

מגבול מקסיקו ארה"ב לכניסת השבת

היום התחיל בנסיעה לגבול מקסיקו ארה"ב. בעצם סן דיאגו היא עיר השוכנת ליד הגבול. חצי שעה הוא זמן הנסיעה מהעיר לגבול. ירדנו מהאוטובוס הצהוב ופתאום ראינו את הגדר שמציינת את הגבול, את האנשים מעבר לגבול, את העיר טיחואנה. פגשנו את אנריקו מורנס שסיפר על משפחתו שמוצאה ממקסיקו ועל פועלו למען המהגרים הבלתי חוקיים ממקסיקו שחוצים כל יום כל שעה את הגבול הארוך בין מקסיקו לארה"ב. לא ידעתי שכל איזור סן דיאגו היה שייך בעבר למקסיקו, לא ידעתי שיש עוד גבולות בעולם שבהם גדר מפרידה בין המדינות, קשה היה לראות את משמר הגבול האמריקאי עם נשק בהיכון לכיוון הגדר, פתאום לפנינו התכנסה קבוצה של צעירים, חציים יש בצד האמריקאי וחצים בצד המקסיקני ושם הם ערכו דיון על מצבו של החוף המשותף לרגלי האוקיינוס השקט, איך לשמר אותו איך לשמור אותו נקי,לשאלותינו הם הסבירו שזוהי הדרך הקלה ביותר להם להיפגש, ולקדם את הנושאים האקולוגיים המשותפים. אחר ערכנו דיון בקבוצות עם החניכים על הגדר שראינו וקשה היה לא להתייחס לגדר ההפרדה בישראל.
אחר הגענו לאתר היסטורי של סן דיאגו האתר הלאומי ע"ש קברילו , ספן ספרדי שנחת כאן בחוף וכבש את סן דיאגו תוך נישול הילידים תושבי המקום מאדמותיהם. המקום הוא נקודת נוף מהממת, כל המפרץ והעיר פרושים לפנינו. שומר הנקודה סיפר לנו על המקום ועל תפקידו והעניק לנו סיכה למזכרת.
את ארוחת הצהרים אכלנו בעיר העתיקה של סן דיאגו ליד בית הכנסת הראשון בעיר. זו הייתה ארוחה מקסיקנית עם טעמים חדשים אך טובים.
מכיוון שהיום היה יום ששי בשבוע, הקבוצה הבדואית מלקיה ושגב שלום הסבירה לנו על מהות התפילה המוסלמית והדגימה לנו תפילה כזאת. ואחר ענו לשאלות החניכים. השאלה שהטרידה אותי היתה לגבי ציון יום ההולדת אצל המוסלמים הם נעשה לפי הלוח המוסלמי או לפי הלוח האזרחי, כי השנה המוסלמית קצרה יותר ב11 יום. התשובה שקיבלתי שבאיסלם תאריך ההולדת לא חשוב כמו בתרבויות האחרות בדרך כלל הוא אינו יום של חגיגות אך גם המוסלמים סופרים לפי לוח השנה האזרחי.
אחר התחלקנו לזוגות לפי הדתות, יהודי עם מוסלמי וכל אחד סיפר לחברו על עצמו על משפחתו על חלומותיו.
לקראת ערב הגענו לביה"כ "בית עם" קונסרווטיבי, היה נחמד לראות את החניכים לבושים חגיגית, את כולם עם כיפה על הראש. אבי מסן דיאגו הסביר לנו על תפילת יום ששי ואחר השתתפנו בתפילה עם הקהילה שהייתה מלווה בכלי נגינה חשמליים וזמרת שהלהיבה את קהל המתפללים.
בכניסה לביה"כ הוקם קיר זיכרון לבתי הכנסת שהיו באירופה לפני מלחמת העולם השנייה, קיר המשחזר בית כנסת עתיק מהונגריה, מרשים ומעורר מחשבות.
הוזמנו לארוחת הערב של יום ששי אצל משפחת ברמן ההורים של אמי. בתוך בית מ"הסרטים" הוגשה לנו ארוחה טעימה במיוחד, קבלת הפנים של המשפחה הייתה חמה ונותנת, באמת אירוח טיפוסי יהודי למופת. החניכים נסעו שוב למשפחות והצוות לשבת שלו.
השאלות שעלו בעקבות היום הזה: א. המשמעויות הרבות של המושג גבול, הפרדה או איחוד, היחסיות של המושג, גבול משתנה, הגבול האישי שלי האם בתוך האוטובוס הצהוב שנסענו היו גבולות? איזה? בין מי למי האם חלקם נפלו? גבול אישי, גבול תרבותי?
ב. ההיסטוריה האמריקאית יחסית קצרה , 300 שנה האם זוהי הסיבה שהם משמרים אותה ומפתחים אותה כל כך?
ג. הדומה והשונה בין הדתות השונות האם זה לא הבסיס לדו קיום?
ד. למה אין מוסלמים קונסרווטיבים או רפורמים?
ה. היופי שבשבת, האם הרב גווניות בשמירת השבת הוא זה שהופך אותה למיוחדת?
תהנו
סרטים המתארים את היום הזה
היום השני גבול מקסיקו ארה"ב

http://www.youtube.com/watch?v=x0vrZVZD1yw

היום השני Cabrillo national monument

http://www.youtube.com/watch?v=Oe9H62T2cuE

היום השני מספרים על האיסלם ומדברים אחד עם השני

http://www.youtube.com/watch?v=K_io3n9Hdag

היום השני - שבת

http://www.youtube.com/watch?v=K2Qk4iWRnv4

מדברים אחד עם השני מצגת של תמונות

http://www.youtube.com/watch?v=WpghfuilxO8

תהנו

איציק

תל אביב לוס אנגלס סן דיאגו היום הראשון של המסע 10.7.08

ת"א לוס אנגלס סן דיאגו
10.7.08 היום הארוך ביותר

טקס הפתיחה של מסע הקיץ
המראה משדה התעופה בן גוריון חניית ביניים בניו יורק נחיתה בלוס אנגלס.
בדרך שואל אותי אחד הנערים הבדואים "זה באמת שנגיע להוליווד?" רוצה לומר אני לא קולט מה עובר עלי רוצה לומר חלום, אולי חלום שמתגשם.
קבלת הפנים בלוס אנגלס של הקבוצה האמריקאית הייתה מרגשת. בזכות ההכנה והטכנולוגיה כאילו אנו מכירים כבר מזמן.
המסע התחיל בארוחת צהרים אמריקאית "המבורגר וקולה" ובסיור בהוליווד, שמות ששמענו עליהם או ראינו בטלוויזיה הפכו למציאות.
את הסיור הראשון הדריכה הקבוצה מסן דיאגו בלב של הוליווד אולם התיאטרון הסיני, אולם חלוקת האוסקר, והרבה שחקני רחוב מחופשים ל"גיבורי התרבות" שמבקשים מעט התייחסות וכסף.
בזמן שחיכנו עד שכולם יגיעו לאוטובוס , הנערים מיד התארגנו למשחקי ספורט. ספורט שפה בין לאומית.
משם נסענו לסטודיו של זקלין לרקוד "ביו-דאנס" היה שיתוף פעולה מלא של הנערים והנערות. זה סוג של ריקוד שבו מתחברים לרגש ולנשמה ובו כל רוקד מבטא את עצמו ואת יחסו לחבריו ולסביבה. אני אישית לא רציתי לוותר על הריקוד וכן רקדתי כאשר מצלמת הוידאו פעלה.
אמנות – עוד שפה בין לאומית ומגשרת. התחושה שלי אחרי הסדנא הייתה נפלאה – הסתכלתי על הנוער כולם חייכו .
אחר נסענו לגן ציבורי בעיר ושם נערך טקס הפתיחה למסע. כל קבוצה טרחה והכינה מופע ומתנות. הקבוצות מסן דיאגו ושער הנגב הכינו את המתנות בעצמם, הקבוצות מלקיה ושגב קנו מתנות מאפיינות אך ניכר שהושקעה מחשבה מה להביא כדי למחיש את רוח גיטלי.
אחרי הטקס נסענו לסן דיאגו. הורי הקבוצה מסן דיאגו כבר חיכו לנערים ולקחו אותם לביתם לאירוח . ההתרגשות הייתה רבה.
הנערים נסעו השתרר פתאום שקט. והעייפות של היום הארוך השתלטה עלי.
השאלות שעלו בראשי בעת כתיבת הבלוג . א. הנסיעה מישראל לקליפורניה – חצי כדור הארץ האם ההתחככות במה שרואים בסרטים תאפשר לנוסע להבין שאכן הוא נמצא במקום אחר? ב. למרות המעט שראינו האם הוליווד היא מודל לחיקוי?
סדנת ריקוד ל"שבירת הקרח" – ביודאנס – א. מדוע גורם העיסוק באמנות בכלל וריקוד בפרט ליצירת קשר בין אנשים מתרבויות שונות? ב. האם הריקוד ששם דגש על הפנימיות של הרוקד יש לו משמעות מיוחדת ביצירת קשר בין אנשים מתרבויות שונות?
אשמח לתגובותיכם. אשמח שתשתפו אותנו המשתתפים מה הרגשתם ועל מה חשבתם ביום הראשון של המסע?
צילמתי הרבה, וזה הזמן לראות את התוצאות: מספר תמונות מייצגות וסרטי וידאו לאווירה ולמזכרת.
לכל קובץ של סרט יש שתי כתובות ביוטיוב ובאתר שלי. כולם מוזמנים לצפות ולהגיב.
1. תקציר של היום הראשון כולו על כל אירועיו


http://www.youtube.com/watch?v=MQf7Om_6XJ8&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/2008summertripfirstdaypart3.wmv

2. היום הראשון - הוליווד

http://www.youtube.com/watch?v=nfIf7cKA3Hw&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/SUMMERTRIP2008FIRSTDAYPART1.wmv

3. היום הראשון - ביודאנס


http://www.youtube.com/watch?v=iweHg5aqRcY&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/summertrip2008firtdaypart2.wmv

4. היום הראשון - טקס הפתיחה של המסע

http://www.youtube.com/watch?v=HqmUMKKz98M&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/ahahimbrothersopeningceremony.wmv

5. טקס הפתיחה של המסע – המופע של הקבוצה משער הנגב.

http://www.youtube.com/watch?v=kBNnFQoVhCk&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/shaarhanegevopenceremony.wmv

6. טקס הפתיחה של המסע – המופע של הקבוצה משגב שלום

http://www.youtube.com/watch?v=R8v6dBOSFBM&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/segevshalomopeningceremony.wmv

7. טקס הפתיחה של המסע – המופע של הקבוצה מלקייה.


http://www.youtube.com/watch?v=0tbkKDyhUus&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/laquiaopenceremony.wmv

8. טקס הפתיחה של המסע – המופע של הקבוצה מסן דיאגו


http://www.youtube.com/watch?v=dsRK1e5FLG4&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/sandiegoopeningceremony.wmv

9. טקס הפתיחה של המסע – All together now


http://www.youtube.com/watch?v=RuqompMdG0k&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/alltogethernowopenceremony.wmv

10. טקס הפתיחה של המסע – אחים אחים



http://www.youtube.com/watch?v=HqmUMKKz98M&feature=user

http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/49/blog2008/ahahimbrothersopeningceremony.wmv

המתנה בנתב"ג

בתוך המטוס
באוטובוס בלוס אנגלס
הוליווד

הוליווד
טקס הפתיחה
תיהנו
איציק

פרויקט - דו קיום גיטליJITLI CO-EXISTENCE PROJECT

שלום לכולם
לא עדכני כמעט חודש את הבלוג מכיוון שהשתתפתי בפרויקט דו קיום יהודי מוסלמי עליו אכתוב בהמשך.
אני רוצה לציין שברשומה אולמרט תרחישים אפשריים. הפעם אחד הניחושים היה נכון בקטגוריה עתיד אפשרי תסריט ג'. שווה לקרוא רשומה זאת שוב.

אני שותף לפרויקט העוסק בדו-קיום בין יהודים וערבים, בפרויקט שאני שותף בו שנקרא גיטלי (JITLI=JACOBS INTERNATIONAL TEEN LEADERSHIP INSTITUTE), בין בני נוער יהודים מישראל וארה"ב לבני נוער בדואים מהנגב. את הפרויקט מממנת משפחת גייקובס מסן דיאגו ארה"ב. מדובר בקבוצה של 40 בני נוער מארבע קהילות : שגב שלום ולקייה שבנגב, שער הנגב וסן דיאגו ארה"ב, כל קהילה מונה 10 בני נוער שבמהלך כיתה י"א עוברת הכנה למסע קיץ משותף חובק עולם ומאתגר. מספר הבנים שווה למספר הבנות ,המסע מאופיין בשוויון בין המשתתפים ונקודת זינוק זהות.
המסע החל בסן-דיאגו קליפורניה משם לספרד – גרנדה, קורדובה, טולדו, ואז ישראל ירושלים והנגב.
הנערים והנערות היו מקסימים מלאי התפעלות וסקרנות והיו מוכנים לדון בשאלות הרבות שהמסע הזה הציב לפניהם.
שאלות שעלו לדיון: א. מהי הזהות שלי? יהודי או ישראלי ? יהודי או אמריקאי ? מוסלמי פלסטינאי ישראלי בדואי? מה הסדר האישי שלי?
ב. קדמה מול מסורת, דת מול מסורת, (ביקרנו בבתי כנסת במסגדים ובכנסיות ומצאנו הרבה מאחד בין הדתות האלה).
ג. נערים ונערות השונים בתרבותם ודתם מה המשותף ומה השונה? האם יש אפשרות לבנות גשרים?
ד. מהי התחושה לחוות אירועים היסטוריים במקום בו התרחשו?
ה. מה התרומה של מסע כזה שנערך כבר 9 שנים לקידום מירקם היחסים יהודים בדואים בנגב?

אני אסיים רשומה זו בדעתי על ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות, שעליהם עלינו לגשר.
הנוער האמריקאי מעורב מורגש קולני יש לו תמיד מה להגיד יודע את הגבולות בין המותר לאסור.
הנוער הבדואי רגיש שקט גאה במסורתו ושומר עליה ככל שניתן. במהלך המסע תמיד ניגשו אלי נערים בדואים ושאלו אם אני זקוק לעזרה , לסחוב תרמיל, לצלם, ועוד. רובם אמרו את דעתם אם היא תאמה לדת והמסורת אך היו גם כאלה שאמרו באומץ את דעתם שהייתה מנוגדת למקובל.
הנוער הישראלי חושב, רגיש, יש לו מה לומר מגן על כל מה שישראל מייצגת. לעיתים מתבלבל ולא יודע את גבולות ההתנהגות. יש אחריות קולקטיבית ויש עמידה על "הזכויות".
ברשומה הבאה אתאר ביתר פירוט את המסע והשאלות שעלו מהביקור במקומות השונים.
אשמח לתגובות ושאלות על הפרויקט.

ITZIK KOREN