גרנדה - ספרד

גרנאדה – ספרד

עזבנו את סן דיאגו בבוקר וטסנו לספרד לגרנדה. אחרי שהתמקמנו במלון עלינו לגני ארמון "אל המברה" משם צפינו על העיר וערכנו בקבוצות את סיכום המסע עד כאן. הגנים הם מאוד יפים ומיוחדים ונותנים הרגשה שאכן למקום ערך היסטורי. בשיחה בגנים גם דיברנו על השנה 1492 שהיא שנת מפנה בספרד ובאזור. ( גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, גירוש יהודי ספרד, וביסוס הכיבוש הנוצרי של דרום ספרד). אחרי ארוחת הערב החניכים התחלקו לזוגות של גמדים וענקים כל חניך גימד חניך אחר וגומד ע"י אחד החניכים. המשחק אמור להמשך בזמן כל השהות בספרד. בלילה ערכנו ביקור לילי בארמון "אלהמברה", גם באורות החלשים של הלילה הארמון נראה עוצמתי יפה ומיוחד ביטוי אותנטי של ימי השלטון המוסלמי בדרום ספרד.
למחרת ביקרנו במרכז האיסלמי החדש בגרנדה. מהמקום תצפית יפה על העיר והארמון. המארחים קיבלו אותו יפה מאוד והסבירו לנו על היחסים היום של ספרד והאיסלם. הבניין העתיק והמשופץ בו שוכן המרכז והמסגד בעצם מספרים על יחסים טובים בין המוסלמים לשאר תושבי ספרד. מהמרכז האיסלמי ירדנו ברגל לשוק בגרנדה קיבלנו כסף לארוחת הצהרים ושעתיים להסתובב בשווקים. מאוחר יותר התכנסנו ונסענו לכיוון קורדובה.
התמונות והסרטים מספרים את סיפורו של מסע הקיץ בגרנדה טוב יותר ממילים.
השאלות שעלו לי באותו יום:
א. למה העוצמה של האיסלם בימי הביניים בספרד לא באה לידי ביטוי אצל המנהיגים האיסלמיים היום?
ב. האיסלם כמיעוט בספרד כיום, האם הוא באמת מהווה גשר לשלום בין הדתות השונות?
ג. מהי באמת תחושותיהם של אחינו הבדואים מארץ ישראל כאשר הם מבקרים באלהמברה ובשאר האתרים שמציינים את האיסלם בגדולתו? ( מקווה למצוא תשובה).

תמונות מהביקור בגרנדה

http://www.youtube.com/watch?v=s4tkPXffLRY

וידאו קליפ מהיום הראשון בגרנדה

http://www.youtube.com/watch?v=MLuImJ9_jBY

וידאו קליפ מהיום השני בגרנדה

http://www.youtube.com/watch?v=um6yupjwRh8

תהנו

ואל תשכחו להגיב

אבי מסן דיאגו כתב שהוא מראה את הבלוג והסרטים לחבריו וזה מלהיב אותם לרצות להשתתף בגיטלי

כדאי לנסות

איציק

היום האחרון בסן דיאגו

יום שתחילתו באזכור השואה וסיומו בעולם המים בסן דיאגו.

את היום האחרון שלנו בסן דיאגו פתחנו בטקס זיכרון לשואה ולגבורה ליד קיר הזיכרון במרכז היהודי. הקיר שהוא שילוב של צבעים אפורים וקולות של מים זורמים מסמל מוות ותחייה. את הטקס המרגש העבירו החניכים משער הנגב. אחר התכנסנו לשמוע את עדותה של גב' שינדלר שספרה על משפחתה לפני השואה על תלאות השואה ועל התקומה בארה"ב. שמעתי הרבה עדויות מהשואה והבנתי שמה שעזר להם זה בעיקר מזל לעבור ולשרוד את יד הכורת הנאצי. הנוער הבדואי לא נחשף לפן היהודי ברמה האישית של זוועות השואה וכאן אחרי העדות שמעתי את אחת הנערות מסכמת "הרסו לכם הכול הרגו לכם את כולם באמת לא היה לכם לאן ללכת אני מבינה למה בחרתם להגיע לארץ ישראל מכל המקומות בעולם" אני חושב שהתובנה הזאת האירה את הצורך לחשוף את הנוער הערבי והיהודי לגודל הטרגדיה שעבר העם היהודי, ומתוך המצב הזה לגלות רגישות רבה לטרגדיה שעובר העם הפלסטינאי ורק מתוך התהליכים האלה למצוא פתרון הוגן.אחר נסענו לבניין העירייה של סן דיאגו ושמענו הרצאה מעניינת על נושאי חינוך בעיר ופגשנו את ראש העיר שמצא זמן בתוך עיסוקיו הרבים לבוא ולפגוש את הקבוצה ולהביע ההערכה לפרויקט גיטלי. משם עברנו למועצת העיר וראינו את הדמוקרטיה בעירית סן דיאגו בפעולה. ראיתי באולם הרבה כבוד, יעילות, שוויון, טכנולוגיה, בהחלט מעורר הערצה.
משם בהדרכת הקבוצה מסן דיאגו הלכנו לנמל ולמרכז העסקים של העיר , בתים גבוהים ומעניינים, עיר הומה, טיילת מקסימה מלאה פסלים , אהבתי את פסל המלח הנפרד מנערתו. מראה והרגשה של עוד.
לקראת ערב נסענו לעולם המים הפארק של העיר . המופעים היו מעניינים ומשעשעים אילוף בעלי חיים ימיים לרמות מדהימות של ביצוע, מאוד אמריקאי הרבה שמחה, הערב נגמר במופע מרהיב ובזיקוקי דינור.
חזרנו למרכז היהודי לארוז ולהתכונן לנסיעה למחרת היום לספרד.
השאלות שעלו בראשי: א. עד כמה באמת ניתן ללמוד מאירועים היסטוריים? מהשואה? איך אפשר להכיל אותם ולהסיק מסקנות אישיות?
ב. איך קורה שראש עיר כמו של סן דיאגו מצא זמן להיפגש עימנו ופה בארצנו כולם כל כך עסוקים?
ג. אילוף הדגים בפארק המים למעשה כמעט בלתי יאומן האם זה נצחונו של האדם או כישלנו שהשתלט במידה כזאת על הטבע?
הסתיים הביקור בסן דיאגו לאורך המסע בעיר (וגם אחר כך בספרד וישראל) ליוו אותנו גרי וגרי-אן גייקובס. הם נתנו לי לחוש את מחויבותם לפרויקט לנו לחניכים לאחווה בין בני אדם ולנגב הישראלי.בעני מעשה מעורר הערצה.

קטעי וידאו

עדות מהשואה

בית העיריה בסן דיאגו

סיור במרכז העיר סן דיאגו

עולם המים סן דיאגן

תהנו וכתבו תגובות והערות שלכם

איציק

מנהיגות

מנהיגות
התחלנו את היום בביקור בחווה של ג'ון אמברי. חווה אקולוגית שעוסקת בשמירה על הטבע ואיכות הסביבה. בפעילות הראשונה חילקו לחניכים כלי עבודה חקלאיים וכל חניך קיבל כוס עם זרעים של צמחים מהטבע והיה עלינו לעבור כברת דרך ולזרוע שם בצורה אקראית את הזרעים, כך שאם בוא הגשם הראשון חלק מהזרעים ינבטו לצמחים שזה בית הגידול שלהם ובעצמם יניבו זרעים והנוף של אותו מקום יחזור לקדמותו. אחר הגענו לחווה עצמה שם מטפלים בבע"ח שנמצאו במצוקה או נמצאו ע"י האדם שלא ידע מה לעשות איתם. בחווה זו עובדת בת' ג'יקובס והיא עם עוד עובדים של החווה הראו לנו את מגוון החיות שנמצאות בחווה:מנחשים ודרבנים בע"ח מקומיים ועד צ'יטה עם מבט זועם. בשעת ארוחת הצהרים ערכתי סיור מהיר בחווה וראיתי כמה היא מאפשרת לדברים הפשוטים והיפים להתקיים בכבוד. הקישור לאתר של החווה הוא: http://www.joanembery.com/index.php

אחר נסענו לביקור במרכז האיסלמי של סן דיאגו. בתחילת הסיור בני נוער מוסלמים הדריכו אותנו בביקור בבית שהוא מכיל מסגד גדול ובית ספר וספרייה ואחר הם ענו על שאלותינו ולבסוף השייח טאהא הסביר שוב את עקרונות האיסלם שעיקרם נשמע ונעשה ולא נתווכח. הוא דיבר על הגיהד האישי של כל מוסלמי שצריך לשאול את עצמו האם התנהג כראוי למוסלמי? האם ריסן עצמו כראוי היום? האם תרם לחברה מספיק היום? האישיות והשקט והחכמה של השייח טאהא מאוד כובשת. מנהיג אמיתי.
אחר הגענו לבית הפדרציה המאוחדת היהודית ושם הקשבנו לפאנל של אנשים מיוחדים ומעניינים שדברו על מנהיגות בתוך קבוצות מיעוטים.( יהודים, הומוסקסואליים, לאסביות, אפרו אמריקאנים, בעלי הון) השיחה נסבה על אמינות על שירות לציבור על רגישות על היכולת לוותר על רעיונות מיוחדים שעולים למען הציבור, על מנהיגות בעידן הדיגיטאלי . החניכים הקשיבו קשב רב. מיעוטם היו עייפים וקשה היה להם להשתתף בשיחה. סקוט סילברמן שהשתתף הפאנל והוא אביה של גרייסי הוא חלוץ ומלא רעיונות והוא מונע כדי לעשות את הדברים אחרת .הוא שלח לנו דיווח על הפרויקט שלו : הזדמנות שנייה בכתובת הבאה: http://www.sdnews.com/vnews/display.v/ART/2008/08/30/48b900e0c7aa8
בערב הגענו למרכז היהודי ושם שמענו הרצאה מפי אדם ששמו עזים קמיסה שבנו יחידו נרצח סתם, על המהפך שעבר להחליף את רגשות הנקמה בחמלה בהבנת הזולת בקשר שיצר עם רוצח בנו . השיחה הייתה מרתקת ומעוררת מחשבות.כתובת האתר של עזים
http://www.azimkhamisa.com/

ישנתי בשק שינה בחדר הספרייה עד שנרדמתי חשבתי על השאלות הבאות:
א. ראינו דוגמאות שונות של מנהיגים ביום הזה , מנהיגות טבעית, מנהיגות מתוך צער, מנהיגות דתית מנהיגות "להצלת העולם" מנהיגות של מיעוטים וחשבתי על האלה מה באמת הופך אדם למנהיג? המכנה המשותף לאנשים השונים שפגשנו היום שהם היו אמיתיים, ועסקו במה שחשוב להם באמת.
ב. הרעיון של לזרוע זרעים מהטבע במקומות שהאדם חירב כבש את ליבי. איפה אפשר לבצע זאת בארץ? האם הנגב מקום מתאים לכך?
ג. למה האיסלם לא מצליח להביא לידיעת הציבור tת הקטע האנושי והמתחשב שבו? למה אינו מנסה להנחיל את הג'יהד האישי לכל אוכלוסיית העולם? התאפקות אישית קיימת לפחות היהדות ובנצרות.
ד. פעילות למען הקהילה. מי מוכן לתת דוגמאות לחשיבותה?
ה. היכולת להפוך אסון אישי כבד לקרקע לצמיחה אישית ושל "האויב שלך" היש משהו יותר נעלה מזה?
זה היה אחד הימים המרתקים במסע 2008

קטעי וידאו

http://www.youtube.com/watch?v=B0IGtxZ6NpI

http://www.youtube.com/watch?v=5raFA3dK4l4&feature=user

http://www.youtube.com/watch?v=RMJahdCgBVM

http://www.youtube.com/watch?v=brl1NpIbwBY&feature=user

תהנו

ויותר חשוב כתבו הערות משהו לדעת מה אתם חושבים על השאלות שעולות מהפרוייקט

איציק

יום ראשון בשבוע - סן דיאגו 13.7.08

יום ראשון בשבוע
הוזמנו לבקר בתפילת יום ראשון בכנסיה של אפרו-אמריקאים בסן דיאגו, כבר שירדנו מהאוטו הצהוב שורה של בנות קיבלו אותנו בלחיצות ידיים ובברכת ברוכים הבאים, נכנסנו לכנסיה סימנו לנו מקומות של כבוד . במשך כל התפילה שרו ורקדו והודו לאלוהים ונשאו דרשות וביקשו תרומות וברכו אותנו על שהסכמנו להיות אורחים שלהם. מי שהסתכל על קהל המתפללים ראה אנשים לבושים במיטב בגדיהם קורנים מאושר ושמחה, שהם נחלת יום ראשון בכנסיה. אחרי התפילה הזמינו אותנו לארוחת צהריים וניכר הי שהם יוצאים מגדרם לארח אותנו. חוויה של פעם בחיים. לפני שעלינו לאוטובוס הסתכלתי סביב וראיתי שהיא ממוקמת ברובע מגורים לא של אנשים עשירים. אחר מיהרנו לאצטדיון QUALCOMM לחזות במשחק בסבול. קבלנו כרטיסים במקום מעולה שבו היינו קרובים מאוד לשחקנים ויכולנו לעקוב אחריו , ביציע שלנו קיבלנו במהלך המשחק גם אוכל אמריקאי טיפוסי המבורגר, קטשופ, מיונז, קולה, בוטנים ופירות. שוב מצאנו את עצמנו אוכלים ונהנים. החניכים האמריקאים הסבירו את המשחק לשאר החניכים. ישבו איתנו גם בני נוער אמריקאים מוסלמים אותם אנו אמורים לבקר למחרת היום במסגד שלהם.
משחק בסבול הוא כנראה חוויה אמריקאית אמיתית, האצטדיון הענק היה כמעט מלא, באחד היציעים ישבו חיילים במדים וצפו במשחק, תגובות הקהל לקורה במגרש היו קולניות ובזמן.
אחר נסענו לבלבואה פארק לזמן גיטלי ושם ערכנו שיחה בקבוצות על אמונה ודת וכבוד הדדי, וסובלנות וראינו כמה גם בתוך הקבוצה שלנו אנו שונים זה מזה בעוצמת אמונתנו, וביחס הסובלני שאנו מגלים אחד לשני.
בערב הגענו לבית הקהילה היהודית שם אנו ישנו את שאר הלילות שנותרו בסן דיאגו, הבית מציע פעילות ענפה למבוגרים וילדים מהקהילה ומהאזור והוא משופע במתקנים כמו חדר כושר ובריכה ומגרשים למשחקי כדור. בערב הבנים לחוד והבנות בתורם רחצו בבריכה.
השאלות ששאלתי את עצמי בסוף אותו יום
א. מה באמת תפקיד הדת בחיי האנשים? מצד אחד ראינו היום את הדת ביופייה אך אני יודע גם שהפשעים הכי גדולים בהיסטוריה נעשו בשם הדת.
ב. ביקרנו בקהילה האפרו אמריקאית וראינו אותה בחגה ובחיי היום יום שלה והנה היא גם מציעה את ברק אובמה כמועמד לנשיאות ? האין פה הצצה לחלום האמריקאי? קבלה ושיוויון ודרך מאוד ארוכה
ג. מה מעניין במשחק הבייסבול? האם לא אמריקאי שהתחנך על כדורגל יכול להבין זאת?
ד. חשיבות של השתייכות לקהילה – באמת איזה כוח זה נותן לנו?

מחכה להתייחסות לשאלות

תהנו

קטעי וידאו מהיום הזה

ביקור בכנסיה האפרו-אמריקאית

http://www.youtube.com/watch?v=rX3l4MxGDvY

משחק BASE BALL

http://www.youtube.com/watch?v=g1vhWaPSUpk

JITLI TIME

http://www.youtube.com/watch?v=9s26ztF0gUc

תמונות מהיום הזה

http://www.youtube.com/watch?v=y-Gn5KPnexM

תהנו והכי חשוב תגיבו תעירו תציען תנו סימן חיים שהבלוג הזה חשוב לכם

איציק