יום תל אביב ומסיבת הסיום

הגענו לתל אביב לשכונת "נווה צדק", סיירנו בשכונה ובמתחם נווה צדק, בבתי הספר לבנים ולבנות שבו שוכן היום "מרכז סוזן דאלל" לריקוד. משם המשכנו רגלית לאורך השכונה על רחובותיה היפים והגענו לטיילת שבחוף הים שמקשרת את תל אביב ליפו, הלכנו לאורך הטיילת מזג האוויר היה חם, קיבלנו הסברים על יפו ותל אביב והשכנות בניהן אז ועתה. הגענו ליפו טיילנו בסמטאותיה הציוריות, לקראת צהרים כל קבוצה קבלה כסף על מנת לקנות אוכל אוטנטי יפואי.
משם נסענו ל"כפר הירוק" על מנת להתארגן למסיבת הסיום בנוכחות ההורים . ההתארגנות הייתה טובה החניכים ידעו מה הם רוצים להראות להורים ואכן המסיבה היתה יפה מיוחדת ומסכמת, ראו את הקליפ שלה. אחרי מסיבת הסיום עם ההורים הוגשה לחניכים ארוחת ערב קייצית טעימה ליד הבריכה ב"כפר הירוק" ואחריה נערכה מסיבת ריקודים , החברה הלכו לישון מאוחר לקראת היום האחרון יום של סיכומים ופרידות
שאלות:
המסע תם, איזה תובנות אנו לוקחים ממנו לעתיד?
המסע תם, איזה מחויבויות אנחנו לוקחים ממנו לעתיד?
המסע תם, איזה זיכרונות אנחנו לוקחים ממנו לעתיד?

סרטי וידאו
יום תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=LBEIMapGCiE
מסיבת הריקודים
http://www.youtube.com/watch?v=DpkPFISEbiM

תקציר מסיבת הסיום

http://www.youtube.com/watch?v=hW1Yeyg6hio

מחכה לתגובותכם

איציק קורן

היום האחרון בנגב

יצאנו למשחק "מחפשים את המטמון" בעיר העתיקה ב"באר שבע". כל קבוצה קיבלה מפה ורמזים והיה עליה להגיע לאתרים שונים בעיר העתיקה, בכל אתר חיכה מדריך צעיר שהפעיל את הקבוצה סביב הנושא שהאתר ייצג לדוגמא ליד המסגד הגדול שבעיר העתיקה התקיים ויכוח האם להחזיר את המסגד לתפקידו המסורתי או להשאיר אותו בתפקידו הנוכחי כמוזיאון?
בשעות הצהרים אחרי המשחק נסענו לאירוח ב"ספינת המדבר" ליד קיבוץ "רביבים", אחרי ארוחת צהרים בדואית מסורתית החניכים בהדרכת המדריכים הצעירים ערכו פעילות מסכמת עם חרוזים שנושאה: מחרוזת החרוזים שאני לוקח מפרויקט "גיטלי". אחר יצאנו למסע חוויתי של רכיבה על גמלים, רכבנו בזוגות והרכיבה היא בהחלט חוויה מיוחדת והמסלול בו רכבנו אפשר נקודות מבט מרהיבות על המדבר ועל האגם שבפארק "גולדה" שהשתרע למרגלות הגבעות עליהן רכבנו.
לקראת ערב הגיע גם מר גרי גייקובס למאהל והוא השתתף בשיחת סיכום שנערכה באוהל האירוח. החניכים כל אחד בתורו סיפר מה הוא לוקח מהשתתפותו בפרויקט והיפה היה שלכל חניך היו תובנות אחרות . בהחלט ניכר היה שהפרויקט השפיע על החניכים ושינה עמדות סטראוטיפים ונקודות ראות.
חזרנו לבאר שבע להתארגנות , למחרת נסענו לתל אביב
שאלות
1. האם השיא של פרויקט גיטלי במסע, הוא החוויה המשותפת או הקשר האישי הבלתי אמצעי שנוצר בין החניכים?
2. האם יש משהו סמלי לסיים את המסע בנגב ברכיבה על גמל?
3. בשיחת הסיכום בנגב החניכים לא חזרו על דברי חבריהם אלא הוסיפו מהניסיון האישי שלהם, האם זה רומז על רגישות החניכים לחוויות הרבות או לקבלתם אחד את השני?
סרטי הוידאו מיום זה:

הבוקר האחרון בבאר שבע
http://www.youtube.com/watch?v=98TW2I0YdpY

מסע הגמלים
http://www.youtube.com/watch?v=udlLQdLsXC8

שיחת סיכום ב"ספינת המדבר"
http://www.youtube.com/watch?v=NLhvpfq1fHQ

כרגיל אני מצפה להערות שלכם

איציק קורן

יום "לקייה"

לקייה היא עיירה בדואית מאוד מעניינת כי גרים בה אנשים מעניינים. את הבוקר פתחנו בביקור במפעל האריגה לשטיחים של נשות לקייה, הן הראו לנו את כל השלבים של הפיכת צמר הכבשים לשטיח, במגזר הבדואי זוהי עבודה לנשים עבודה קשה מאוד, שמענו על דוגמה בה הנשים לקחו את גורלם בידם ומצאו פרנסה מכבדת לעצמן ללא תלות בעולם הגברים. השטיחים היו מקסימים ביופיים.

הגענו לבית ספר עמל לקייה בו לומדים חניכי גיטלי מלקייה, המורה למלאכת יד לימדה אותנו מלאכת חרוזים וכל חניך הכין לעצמו קישוט מחרוזים. אחר שמענו את פרופ' איסמעיל סעד תושב לקייה המלמד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, הוא דיבר על מצב הבדואיים בנגב ועל ההשכלה הדרושה לבדואיים נשים וגברים כדי לפגוש את הקידמה. מורה נוספת ערכה עימנו משחקי חברה. ביקרנו במסגד שלי בית הספר ובו קיבלנו הסבר על הקוראן התפילות האיסלם , כל הבנות עטפו את שער ראשן בצעיף והמראה היה מכבד. ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו אירוח במשפחות החניכים וכפי שהיה צפוי שוב היתה חוויה מכוננת של קשרים בין אנשים של אוכל טוב של מכנה משותף גדול.
בלילה חזרנו לבית יציב בבאר שבע ושם שניידר ונדב העבירו פעילות חברתית שבסיכומה של הפעילות כל החניכים פעלו כמכונה מלווה בצעקה "בננה".
שאלות:

1. מה מאפשר בלקיה שהופך אותה לעיירת בדואיים שיש בה משהו שונה משאר העיירות שבנגב?
2. מה תרומתו של פרופ בדואי לקהילה?
3. מה יש בפעילות חברתית מובנת ללא מילים שמקרבת את החניכים אחד לשני?

סרטי וידאו

יום לקייה - החלק הראשון

http://www.youtube.com/watch?v=5tdyOvCMc6c

יום לקייה - פעילות חברתית

http://www.youtube.com/watch?v=5UG3ZnDwke4

מחכה לתגובותיכם

איציק

יום "שגב שלום"

נסענו בכביש "באר שבע" "רביבים" ואז באמצע הדרך הנהג עצר והתקדמנו בין הגבעות לכיוון ביתו של מוסא אבו כף שגר בפזורה. בתו הבכורה "סמח" השתתפה בפרויקט גיטלי ובתו הצעירה יותר "רדא" משתתפת בו השנה. אחרי הסבר על המגורים בפזורה והכרזה שהוא לא מחליף את המקום בשום בית שבעולם, עזרנו למוסא לבנות קיר שעליו בהמשך היום ציירנו ציור הקשור להווי גיטלי. הבנות עזרו לאשתו בבישולים, פלאפל, סלט, לאפות פיתות, בצהרים ישבנו לאכול את המטעמים היה מעניין נעים וטעים.

משם המשכנו לבית הספר היסודי ששמו "אל עזזמה ב'". שם עבדאלה למד כילד, אחר חזר להיות המנהל שלו, ושוחחנו עם עבדאלה על משמעות בית הספר בפזורה.

משם המשכנו למתנ"ס בשגב שלום ושם פגשנו את אבא של אביר שהיה המדריך הבוגר הראשון של פרויקט גיטלי שגב שלום. השיחה היתה על מצב הבדואים בנגב בכלל בשגב שלום ובפזורה.

בשעות אחר הצהרים המוקדמות התפזרו החניכים לאירוח בבתים , הם חזרו מרוצים ומלאי חוויות,
שאלות:
1. החיים בפזורה מלאי בעיות מים, חשמל, למה בחיים החד פעמיים שלנו אנשים נאחזים בכלום שיש להם ולא מוכנים לוותר למען עצמם?
2. מצד שני החיים בפזורה יש בהם הרבה שמירה על הסביבה וניצול משאבים במידה אז למה הממשלה לא מקילה על האנשים האלה?
3. האוכל הבדואי פשוט ולא מגוון אבל טעים בצורה מדהימה, מה הופך אוכל לטעים כל כך?
סרטי הוידאו מיום זה:

יום שגב שלום חצי היום הראשון

http://www.youtube.com/watch?v=WamZoTJyvdM
יום שגב שלום חצי היום השני

http://www.youtube.com/watch?v=K4psm-b2RIg

כרגיל אשמח לתגובות

איציק

ששי שבת ימי שער הנגב

התעוררתי מוקדם, כולם עדין ישנו בתוך שקי השינה, פה הבנים שם הבנות, רק עבדאלה קם לפני הוא קם להתפלל. התארגנו מהר, ארוחת הבוקר הייתה טעימה, והתחלנו ללכת לכיוון שמורת "עין עבדת", ההליכה לאורך של ק"מ אחד על הבוקר הייתה מרעננת. ישבנו בכניסה לחניון ואז התברר שהפקחים הגישו נגד המדריך תלונה כי נכנסנו לשמורה ללא רשות. הכעס היה גדול כי אפשר לצפות מהפקח שיבין את הסיטואציה שלנו שישנו בשטח וכן הגענו מעט מוקדם. מכיוון שהפקח לא ויתר על התלונה אנחנו ויתרנו על הביקור במקום ועלינו לבקר באחוזת הקבר של דוד ופולה בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ואשתו. הנוף מהמקום היה מדהים, שוחחנו מעט על בן גוריון ואהבתו לנגב ועל דמותו כמנהיג והדוגמה האישית שנתן. לקראת הצהרים נסענו ל"שער הנגב". התחנה הראשונה היתה נקודת התצפית ה"חץ השחור" שנמצאת ממזרח לעזה. שם גון הסביר על המאפיין את המועצה "שער הנגב", האנשים החיים בצל הקסאמים.

משם נסענו ל"מפלסים" לבית הכנסת שבקיבוץ ואבא של גון הסביר על העקרונות החשובים של היהדות ועל הדומה והשונה בין היהדות לאיסלם. הוא דיבר על האמונה באל אחד, האדם נמצא במרכז ההוויה האנושית ויש לו משימה להיות אדם טוב, על המשמעות של עם בחירה, על חשיבות הזמן ביהדות, אסור לבזבז את הזמן, על כך שהיהדות נגד מיסיונריות, על חשיבות הדמוקרטיה ביהדות, על חשיבות הלמידה ועל הצורך לעשות דברים טובים מצוות בלי הצורך לספר עליהם. ההרצאה הייתה מאוד מעניינת בסופה הוא הראה לנו את ארון הקודש ואת ספר התורה.

אחר פגשנו את אלון שוסטר ראש המועצה שמלווה את פרויקט גיטלי כבר הרבה שנים והוא דיבר על חשיבותה של מנהיגות. על חשיבות הדו קיום יהודי בדואי בנגב לטובת האזור כולו. הקבוצה התפזרה לאירוח במשפחות שכללה ארוחת ערב ששי. האירוח היה מדהים וקרב מאוד את החניכים זה לזה.

את הלילה בילו החניכים באכסניה בבית יציב בבאר שבע. למחרת בבוקר התקיימה פגישה שכללה סדנא עם אנשי "קול אחד" שיתוף פעולה יהודי פלסטינאי "יוצרים את המחר היום, שתי מדינות שני עמים קול אחד" המפגש היה מעניין , כתובת האתר שלהם: http://www.onevoice.org.il/

בצהריים חזרנו לשער הנגב בקרנו בכפר הסטודנטים "איבים" שם יש נקודת זיכרון לסטודנטית מסן דיאגו שנהרגה בפיגוע חבלני. ערכנו פעילויות חברתיות, למדנו את השיר של החיפושיות all together now בגירסת גיטלי. אחר רחצנו בבריכת השחייה של קיבוץ מפלסים. היה נחמד לראות את הנערות הבדואיות נכנסות למים על בגדיהם הארוכים והעוטפים ונהנות מאוד מהמצב.
משם הלכנו לבית של גון ושם הקבוצה מסן דיאגו הכינה משחק מעין מונופול שבעזרתו למדנו להכיר את העיר ואת המקומות בה החשובים לחניכי הקבוצה. המשחק היה מאוד מושקע וחוויתי. אחרי ויכוח איפה לאכול את ארוחת הערב ב"שדרות" ב"רהט" או בתחנת הדלק ב"כפר עזה" הוחלט לאכול בכפר עזה וכך תוך כדי קניית האוכל ארעה תקרית בגבול ונשמעו קולות ירי ונראו פצצות תיאורה כל זה נמשך כמה דקות והשקט חזר. חלק מהחניכים נכנסו לפחד ואפילו היסטריה והיה תרגול חי של המשמעות לחיות ליד הגבול, חניכי שער הנגב הרגיעו והסבירו שכעת ישרור שקט. גמרנו לאכול וחזרנו לבאר שבע בדרך אמרה חן שאחרי שראתה את תגובות הפחד הטבעיות של חבריה היא הזדעזעה מהמצב שלה של קבלת אירוע ירי שכזה כמובן מאליו, ודווקא השקט שלה מטריד אותה כעת ושופך אור על הסיטואציה הלא נורמאלית שבה היא חיה. בבאר שבע התכנסנו לסיים את היום בשיחה על החוויות שעברנו.
שאלות:
האם יש דרך לימוד טובה יותר מאשר לחוות את האירוע ולהשתתף בן? אירוח בבתים, אירוע בגבול?
האם האירוח בבתים הוא השיא של פרויקט גיטלי?
כמה שיתוף הורים יכול לתרום להצלחת הפרויקט?

קיבלתי קישור לראיון שערך מייקל עם גרי וג'ארי אן על פרויקט גיטלי והוא הועלה ליוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=gwCTXEwOkyA&feature=sub

קטעי הוידאו מימי שער הנגב

מנחל חווארים לשער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=lUWABhAa0ZY

בבית הכנסת בקיבוץ מפלסים

http://www.youtube.com/watch?v=HtBPOvJCI7M

השיחה עם אבא של גון

http://www.youtube.com/watch?v=jxbhzHdp5CA

השיחה עם אלון שוסטר ראש המועצה של שער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=zghRC7g-xxg

פעילות חברתית באיבים ושירה בציבור

http://www.youtube.com/watch?v=1rP6JUA0f2M

שבת אחה"צ בשער הנגב

http://www.youtube.com/watch?v=vk53nA5138o

אשמח מאוד מאוד לתגובות שלכם.

איציק

היום האחרון בירושלים לקראת החזרה לדרום ,הביתה

את בוקר היום האחרון לשהותנו בירושלים ניצלנו לפעילות של תרומה לקהילה. הפעילות היתה בבית הספר לחרשים בעיר. בית ספר בו לומדים ביחד תלמידים חרשים מכל חלקי העיר. התחלקנו לקבוצות וקבלנו מטלות לשיפור פני בית הספר: יצירת גינה, מתקני בילוי לילדים , צביעת מתקנים בחצר ביה"ס הילדים עזרו לנו בעבודה והספקנו לבצע את כל המטלות. לקראת הצהרים כיבדו אותנו הילדים במשקה לחם וסלט שהכינו לכבודנו ואכלנו ביחד. התכנסנו באולם הספורט ושם הילדים רקדו לפנינו ואנו החזרנו להם בעזרתה של שושי ישראלי בריקודי הפלמנקו שלמדנו במסע . שוב הקשר הבלתי אמצעי בין התלמידים החרשים לחניכי גיטלי היה מדהים.
בצהרים נסענו לבקר ביד ושם. הדרישה לבקר ביד ושם באה מהחניכים שראו צורך להכיר את תקופת השואה בהיסטוריה היהודית . החניכים הבדואיים לא התכוננו כראוי לחוויה של ביקור במוזיאון השואה והביקור היה להם קשה מאוד, בסיכומו של הביקור כל חניך הסתגר בעצמו ולא התפתחה שיחה ראויה אחרי הביקור.
נפרדנו מחניכי גיטלי peace maker הם נסעו לאזור ואדי ערה ואנחנו נסענו לנגב. הגענו לעין עובדת שם פגשנו קבוצה של כעשרה בוגרי גיטלי שהדריכו אותנו בהליכה לאורך נחל חווארים , בערב , אחרי הליכה של כשלוש שעות , הגענו לחניון עין עובדת ושם התארגנו ללינה ארוחת ערב ופעילות חברתית שאורגנה ע"י הבוגרים.
הישיבה סביב המדורות , השיחה על נושאים הקשורים לדו קיום , החושך מסביב יצרו אוירה מאוד חמה.
מאוחר בלילה נכנסו החניכים לשקי השינה , וישנו תחת השמים שהיו זרועים באלפי כוכבים.
שאלות שעלו עם כתיבת הרשומה:
א. השילוב של קבלה ונתינה הוא שילוב מנצח, האם אפשר לקיים שילוב כזה במערכת החינוך לאורך כל השנים שאנו מבלים במערכת?
ב. מה צריכות להיות המטרות של ביקור ביד ושם של קבוצות חניכים מעורבות יהודים וערבים? על איזה נושאים צריך להתפתח השיח שלאחר הביקור?
ג. טיול בטבע , לינה ביחד בחוץ, מה הופך פעילויות אלה לכל כך מיוחדות?

אשמח לתגובות

סרטי הוידאו מהיום הזה:

התנדבות בבית ספר לילדים חרשים
http://www.youtube.com/watch?v=65ozxy5ideY

לפני ואחרי הביקור ביד ושם
http://www.youtube.com/watch?v=OjMZRYsAfCM

הסיור בנחל חווארים
http://www.youtube.com/watch?v=c_xNniOQcSU

איציק קורן

טקס האוסקר מסע קיץ גיטלי 2010

שלום לכולם
אני מעלה את סרטי הוידאו שיצרו חניכי גיטלי ביום השלישי למסע במקורות הבניאס.
הסרטים ללא שם ואתם מוזמנים להוסיף את הפרטים החסרים ולבחור את קליפ הוידאו שמצא חן בעינכם.
1e
http://www.youtube.com/watch?v=z1QAorZ4L8M

2e
http://www.youtube.com/watch?v=ahW79cnb6LU

3e

http://www.youtube.com/watch?v=Usiaq5Em32Q

4e
http://www.youtube.com/watch?v=j6PnTdJ722Q

5e
http://www.youtube.com/watch?v=0Q9VmF6aciM

6e
http://www.youtube.com/watch?v=UA0aN4-bjxw

8e
http://www.youtube.com/watch?v=lPwHmwK8GhE


מחכה לתגובותיכם
איציק קורן

אדם אדמה ירושלים

אחרי הלילה הארוך במנהרות הכותל , ההשכמה למחרת הייתה קצת מאוחרת, נסענו לכיוון טיילת האס , עצרנו ליד פסל הסובלנות . האמן : טשסלו דז'וויגאז' שיתוף פעולה ישראלי פולני.ומשם הגענו לפתח של תעלה החפורה בהר, מתחת לאדמה נחפרה תעלה שהעבירה מים לכיוון ירושלים, התעלה באורך של 1 ק"מ , היום התעלה יבשה וההליכה לאורכה ממחישה את בעיית המים של ירושלים לאורך הדורות, יצאנו מהתעלה באזור בו נמצא הבית ששימש ארמון הנציב הבריטי . הלכנו לאורך טיילת שרייבר, העיר העתיקה של ירושלים, המסגדים, פרוסים לפנינו , מראה מרהיב. משם המשכנו למרכז וילי בראנט שהיה קאנצלר מערב גרמניה וידיד ישראל , הוא חתר לשלום גם בארצו גרמניה שהייתה מחולקת לשתי מדינות, מרכז וילי בראנט שוכן בבית שהוא הגבול בין ירושלים המערבית למזרחית מצידו האחד ירושלים המודרנית החדשה ומצידו האחר ירושלים המוזנחת – מזרח העיר. ההבדל הבולט המחיש לפנינו את הבעיות של ירושלים. באופק ראינו את הקיר המפריד בין חלקי העיר השונים. תוך כדי ארוחת הצהרים התפתח ויכוח בין החניכים האם עלינו לבקר באוהל של משפחת שליט ולהביע תמיכה במשפחה הסובלת כעוד קורבן של האלימות באזור. הויכוח היה נוקב בהתחלה הייתה התנגדות של הנוער הבדואי לבקר באוהל המחאה , הם דווקא כן הזדהו עם הכאב של משפחת שליט אבל מכיוון שמדובר בפעילות שיכולה להיחשב לפוליטית הם היו זקוקים לאישור מהמשפחות. לבסוף הוחלט לכתוב מכתב תמיכה במשפחה בשם כל חניכי גיטלי.
בשעות אחר הצהרים ביקרנו במרכז מורשת בגין בעיר. מרכז בגין מאוד מעניין, הביקור בחדרי המוזיאון נערך בקטעי זמן מוגבלים ואי אפשר היה להתעכב להגיב ולשאול, אי אפשר היה שלא להבחין בשינוי שחל במנחם בגין עם השנים שהפך לאיש של השלום וסמל במדינת ישראל. הפן האנושי של האיש בעיקר באחרית ימיו היה מרגש . לקראת הערב נסענו לשוק מחנה יהודה להתערבב בין הירושלמים ולאכול משהו אוטנטי מהשוק.
חזרנו לבית הספר ושם שמענו הרצאה וסדנה מפי מרטין ססלר על הדומה והשונה ביהדות ובאסלם לפי סיפורים המופיעים בתורה ובקוראן. הנושא ריתק את החניכים ולמרות שהוא נערך אחרי יום פעילות עמוס ההשתתפות היתה מדהימה.
הערב הסתיים בטקס האוסקר על הסרטים שהכינו הקבוצות ביום השלישי בבנייס, צוות המנחים בראשותו של אחמד הצחיקו את החניכים עד דמעות והוכרז הזוכה.
אפשר לראות את הסרטים בקליפי הוידיאו ונשמח לשמוע גם את חוות דעתכם על הסרטים.
שאלות שעלו בעת כתיבת הרשומה:1. האם אפשר להיות אדם דתי וגם בעל חשיבה עצמאית? 2. האם אפשר באמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו להפוך את נושא המים לנושא המביא ברכה ולא מלחמה? 3. האם לימוד הסיפורים הדומים בדתות השונות צריך להיות חובה בבתי הספר כדי להכיר את האחר על מקורותיו ואמונותיו?
אשמח לתגובות

סרטי הוידאו:

אדם אדמה הבוקר
http://www.youtube.com/watch?v=dvo3mfJPTSs

אדם אדמה אחה"צ
http://www.youtube.com/watch?v=hWAjSUfDRoE
הויכוח על גלעד שליט
http://www.youtube.com/watch?v=JAcC6diTKw8
מרטין ססלר
http://www.youtube.com/watch?v=y_RhTgsmufwv=y_RhTgsmufw

סרטי האוסקר יועלו לכאן בהקדם.

איציק קורן

יום הדמוקרטיה בירושלים

בבוקר ביקרנו בעין כרם במעין הקדוש ממנו שתתה מרים אם ישו וטיפסנו למנזרבמעלה הגבעה, שם שמענו את סיפורה של אחת הנזירות שנולדה כיהודיה ומצאה את עצמה בסוף חייה כנזירה בירושלים. רוב חייה שימשה כמורה לילדים ערביים. משם נסענו לבית המשפט העליון אחד משלושת מעוזי הדמוקרטיה הישראלית, בנין בית המשפט העליון מדהים ביופיו, ובסמלים הרבים השזורים בו נכנסו לתוך אולם בית המשפט וצפינו בחלק ממשפט בו תבע אזרח את המדינה על עוול שנגרם לו. משם הלכנו לכנסת בית המחוקקים הישראלי גם פה סיירנו בבנין , כל פעם שאני בכנסת אני מתרגש מכיוון שאני מבקר בלב הדמוקרטיה הישראלית, נכנסנו למליאת הכנסת וצפינו בדיון שהתרחש בו אחר פגשנו שלושה מחברי הכנסת ח"כ דב חנין שסיפר על עשייתו הרבה בכנסת לטובת אזרחי המדינה ח"כ שי חרמש מקיבוץ כפר עזה משער הנגב ששיבח את חברו דב חנין על פועלו ועל המצב הביטחוני מול רצועת עזה ושלטון החאמס, את ח"כ הערבי איברהים צרצור שדיבר על חשיבות השלום ופעילותו למענו. בלילה הלכנו לבקר במנהרות הכותל, את הסיור הדריך בחור מהקיבוץ העירוני הדתי בירושלים. הביקור במנהרות הכותל מרתק, הדמיון שמתערבב עם המציאות על העיר ירושלים בתקופתו של הורדוס שבית המקדש היה קיים מעניינת. לאורך המנהרות יש נקודה שלפי החוקרים היא הקרובה ביותר לקדש הקודשים של בית המקדש, ולמרות שהביקור היה בשעות המאוחרות של הלילה מצאנו שם נשים המתפללות בדבקות, והטענה המעניינת והמסוכנת ששמעתי באותו ביקור שהכותל הוא סתם קיר והשאיפה של היהודים היום זה למקום שבית המקדש עמד. כי זה המקום הקדוש ביותר ליהדות.
שאלות שעלו בזמן כתיבת הרשומה: א. מה הסיבה שבכל המזרח התיכון ישראל היא באמת מבצר הדמוקרטיה? ב. מה הסיבות שבית המשפט העליון בירושלים הפך להיות מבצרו של כל אזרח בישראל ללא הבדל? האם בגלל הדמוקרטיה? האם בגלל טיב השופטים? האם מעמדו של בית המשפט העליון בכל מדינה דמוקראטית הוא כזה כמו בישראל? ג. איך אפשר לעמוד בפני אותם אנשים דתיים מסוכנים מכל הדתות שערך החיים בעיניהם קטן לעומת קדושת המקום?

סרטי הוידאו

ביקור בעין כרם

http://www.youtube.com/watch?v=iHmUOm_JR-Q

מנהרות הכותל

http://www.youtube.com/watch?v=ysu_bLrKm10

כרגיל מחכה לתגובות , הערות, תשובות לשאלות

איציק קורן

עולים לרגל לירושלים

עלייה לרגל למקומות הקדושים

בשעת ההשכמה היה עוד חושך בחוץ, הנסיעה בבוקר לכיוון הר הצופים עברה מהר, הגענו להר הצופים ועצרנו קרוב לנקודת תצפית, החניכים ירדו מהאוטובוס עם עיניים מכוסות והלכו כעיוורים יד ביד עד נקודת התצפית ואז הם התבקשו להסיר את כיסוי העיניים וירושלים בעיקר העיר העתיקה הייתה פרוסה לפניהם. זה היה רגע מרגש. אחרי הסבר קצר החניכים סיפרו מה ירושלים בשבילם: עיר בירה, עיר קדושה, עיר יפה , עיר היסטורית. אחרי ארוחת בוקר מעולה מצב הרוח עלה וביחד שירת "אחים שמחה גיטלי אימפריה" הייתה אדירה ובעברית ערבית וגם בספרדית.
הגענו לעיר העתיקה התחנה הראשונה הייתה הר הבית על שני המסגדים שעליו. הכניסה למסגדים מותרת רק למוסלמים אנו סיירנו בין המסגדים. המטלה שלנו הייתה לראיין תיירים ולשאול מה ירושלים בשבילם, ראיינו הרבה אנשים ממדינות שונות והתשובות היו מעניינות. ( ראו וידאו) . משם המשכנו לכותל המערבי, הימים לפני תשעה באב יום הזיכרון לחורבן בית המקדש רחבת הכותל הייתה מלאה מתפללים , חברינו המוסלמים חששו להיכנס לרחבה, אך מהר מאוד ראו שאין סיבה לפחד. בביקור הזה בכותל המערבי התחלתי לשמוע את האמירה שהכותל הוא סתם קיר אבנים ולא ראוי לתואר המקום הכי קדוש ליהודים. האמירה הייתה של יהודים דתיים וזה מאוד הפתיע אותי. משם אחרי הפסקת צהרים ברחובות הרובע הנוצרי הלכנו לכנסיית הקבר, גם כאן כמו גם בכותל המשכנו לראיין אנשים על משמעות ירושלים בשבילם והתשובות היו מגוונות : הכומר שהגיע מיוון ומשרת בכנסיית הקבר שטען שאין בעולם עיר כמו ירושלים , לונדון ופריז קטנות לידה, הצעיר שהגיע מאיטליה שהסביר שהוא אמור להיות קתולי אך הוא אינו דתי והוא בא לירושלים לראות את המקומות שאימו דיברה עליהם בילדותו. הפרופסור מארה"ב שטען שהכל פוליטיקה ולחצות את הכביש מסוכן באותה מידה כמו לבקר בישראל, והבחורה שסיפרה שתודות למדע וגילוי הד.נ.א היא יודעת שההבדל בין האנשים הוא כל כך קטן ,זניח, ולכן האנשים בעולם חייבים לחיות בשלום.
השיחות עם עולי הרגל הפך את הביקור במקומות הקדושים למיוחד במינו. ( ראו וידיאו)
בערב התכנסנו לשמוע הרצאה מפי דר' ניל לאזרוס " המזרח התיכון היום" ועיקר דיבורו היה על שילטון החמאס בעזה והעוולות שגורם שלטון זה לתושבי עזה, הוא ניסה להוכיח את דבריו בסרטים ועובדות, אחינו המוסלמים התקשו לקבל את תיאורו של ניל בעיני חלק מהם החמאס הביא רק כבוד לעזה ולפלסטינאים. פרץ ויכוח כואב אך מכובד. כל צד היהודי והמוסלמי ניסה להגן על עמדותיו אלה שהחמאס הוא ארגון טרור אלה שהחמאס הוא טוב לערביי עזה.
סיימנו את הערב בשיחה בתוך הקבוצות גיטלי דרום וגיטלי צפון כדי להסביר עמדות ולקרב ליבבות. איברהים ריגש את כולם שסיפר שאחיו הבדואי החייל נפל בהגנה על הגבולות בעזה. זה היה ביטוי רב רגשות למורכבות הבעיה שבה אנו חיים.
השאלות שעלו בזמן כתיבת הרשומה: א. האם דת זו אמונה או פרנסה? ב. איך קרה שהמקומות הכי קדושים לדתות הפכו ממקור לאחדות למקור לשנאה? ג. מה ההבדל בין החמאס המוסלמי לתנועות היהודיות הקיצוניות ? מי יותר גרוע?

קטעי וידאו

זריחה מעל ירושלים

http://www.youtube.com/watch?v=lIyzd0qnfIk

מה ירושלים בשבילי ראיונות עם תיירים

http://www.youtube.com/watch?v=1QKysuDwnUM


ירושלים הקדושה עלייה לרגל מקומות הקדושים

http://www.youtube.com/watch?v=o6k9OOzPQNw

הרצאתו של ניל לאזרוס

http://www.youtube.com/watch?v=n65fivPLV_A

מחכה לתגובותיכם, העירו ענו על השאלות אל תתעצלו זה חשוב.

איציק קורן

עכו - עיר של דו קיום

תיאטרון שפה בין לאומית- בעכו עיר של דו קיום

עזבנו את הגליל בדרכינו לירושלים עצרנו בעכו, עיר בה חיים יהודים וערבים עיר עתיקה וחדשה. ביקרנו בעכו במקדש בהא אללה וגני באהג'י , הגנים מקסימים ומזכירים את הגנים הבהאים בחיפה, ראינו שם כמה עצים בני מאות שנים "שראו" הרבה בחייהם כולל את מייסד הדת הבהאית שחי ונקבר בעכו. ביקרנו במקדש בו הוא קבור והתרשמנו מהפשטות והכבוד במקום. הדת הבהאית מדברת על אחדות המין האנושי וכדי לקדם אחדות זו נקבעו העקרונות הבאים:
ביטול כל דעה קדומה מכל סוג
שיוויון מלא בין גברים ונשים
הכרה במקור המשותף ובאחדות המהותית של כל הדתות הגדולות
ביטול פערים קיצוניים של עושר ועוני
חינוך חובה לכל
זכותו ואחריותו של כל אדם לחפש באופן עצמאי אחרי האמת
כינון מערכת מרכזית פדרלית כלל עולמית
הכרה כי חייבת להיות התאמה בין דת להיגיון וכי חייבת לשרור הרמוניה בין דת ומדע
שאלה ראשונה: האם יש משהו שעקרונות אלה אינם מתאימים לו?
משם המשכנו לתיאטרון היהודי ערבי בעכו שם השחקן חאלד העביר לנו סדנת תיאטרון שכללה משחקים שמטרתם להוריד עוד יותר את המחיצות האישיות של החניכים, שיתוף הפעולה היה מלא והיו הרבה רגעים של צחוקים והשתחררות ורגיעה. בסוף הסדנא הגיע תושב עכו מוטי ששני אחיו נהרגו מקטיושה במלחמת לבנון השנייה הוא שיתף אותנו בכאבו הגדול ובתובנות שאין מקום לשנאה ולנקמנות אלא לשיתוף פעולה על בסיס אנושי.
שאלה שנייה: האם האנשים שפגשנו בעכו, עיר מעורבת, התייחסו לנושא דו קיום בצורה אחרת מאשר נניח בתל אביב?
שאלה שלישית: האם גם בעכו אפשר היה לחוש בשפות המשותפות? תיאטרון? אוכל?
לארוחת הצהרים קיבלו החניכים כסף הם התפזרו בשוק המיוחד של עכו ונהנו מההיצע שלו.
ערכנו פעילות הקשורה לזהות האישית של כל משתתף. הדרך לירושלים נמשכה כ3 שעות , התפזרנו לשיחות לפי קבוצות (מאמא טיים) לסכם את מסע הקיץ עד עתה. מסך גדול היה פרוש בחצר לקראת שידור משחק הגמר של המונדיאל. המשחק המשעמם והעייפות גרמה לחניכים להיכנס לחדרים למנוחה. הפעילות של יום המחרת אמורה להתחיל הרבה לפני זריחת החמה.

אני מצפה לתגובות ותשובות לשאלות שבגוף הרשומה

סרטי הוידאו:

מרכז הבהאים
http://www.youtube.com/watch?v=cS9If2GA0cY

משחקי תיאטרון
http://www.youtube.com/watch?v=c1qVgvH7V7o

ההצגה של חאלד אבו עלי
http://www.youtube.com/watch?v=RNhCdSP2-bw

סיפורו של מוטי
http://www.youtube.com/watch?v=lvaMTTCk3wY

מי אני?
http://www.youtube.com/watch?v=Kw-tycRxm78

מאמא טיים שער הנגב
http://www.youtube.com/watch?v=7SSiW1WE3eI
נהנתם כיתבו משהו
איציק קורן

שבת - היום הרביעי למסע

שבת – היום הרביעי למסע
שבת, הפעילות הייתה אמורה להתחיל ב10 בבוקר, המדריכים הצעירים החליטו לבצע עוד פעילות גיבוש. הם העירו את החניכים בחמש בבוקר הוציאו אותם מהחדרים וביחד בין יתר הפעולות ראו את הזריחה, מכיוון שאנו המחנכים הבוגרים ישנו באותה עת, אני אשמח לתמונות וסיפורים על פעולת הגיבוש הזאת.
ואז היום החל שוב בעשר בבוקר בגלל השבת הפעילות הייתה סביב האכסניה בתל חי. התחלנו בתל חי הישוב שעל הגנתו נפל יוסף טרומפלדור.החניכים ביקרו באתר ובמוזיאון ושמעו את סיפור טרומפלדור. היה מעניין לשמוע שפעם היהודים והמוסלמים השיעים היו כאחים, הגינו אחד על השני והיום המצב הוא אחר.
התחנה השנייה הייתה לבקר בסליק שנמצא בקיבוץ כפר גילעדי, מכיוון שנראה שלא נספיק להגיע בזמן וכדי לא לאכזב את חבר הקיבוץ שחיכה לנו לביקור נסענו המחנכים לשמוע את סיפורו המרתק של אחד הסליקים של כפר גלעדי.( ראה את הוידאו)
אחרי ארוחת הצהרים ביקרנו במוזיאון הצילום של המרכז התעשייתי בתל חי שמשלב תעשייה ואמנות שם ראינו צילומים מרתקים את ארץ ישראל מתחילת המאה ה20 של הצלם שמואל יוסף שוויג. אין ספק שהצילום שלו היה ברמה של מעשה אמנות.
ראינו את טכניקת התלת מימד כפי שהתפתחה בתחילת המאה הקודמת ובסדנה ביצענו משחקי צילום והתוצאות בתמונות ובסרטים.
לקראת ערב התכנסנו לפעילות בה למדנו להקשיב אחד לשני ואני ביחד עם חליל הצגנו קונפליקט בין שכנים איך ע"י רצון טוב והקשבה רוב הקונפליקטים ניתנים לפתרון.
שושי ישראלי הגיעה לתל חי להדגים וללמד את החניכים לרקוד פלמנקו , היו 3 סדנאות ובסיומם החניכים רקדו תופפו ושרו פלמנקו. ריקוד הפלמנקו שמקורו בספרד מזכיר את ימי הזוהר של ספרד שבה יהודים ומוסלמים חיו ביחד ויצרו וכתבו .
היה ערב מלא שמחה ואנרגיות חיוביות. תודה שושי
שאלות:
1.סיפור תל חי הוא דוגמה טובה לנרטיבים שונים מזוויות ראיה שונות, יהודים, ערבים תושבי הגליל, ערבים שיעים תושבי לבנון, האם לספר אירוע היסטורי משמעותי מזוויות ראיה שונות הופך את הסיפור למלכד ולא מפריד?
2.סטף ורטהיימר כיזם מצליח, האם הוא סיפור אופייני? מה אני כחניך גיטלי לומד מסיפור כזה?
3.אמנות הצילום, אמנות הריקוד האם יש בהם הרבה טוב כי האומניות מדברות באותה שפה לכל האנשים?
4.האם הדרך לפתרון בונה של קונפליקטים תלוי בגישה הראשונית של המתדיינים?

אשמח לתגובות ולתשובות על השאלות

שנה טובה וחג עיד אל פיטר מבורך

איציק קורן

כתובות סרטי הוידאו

פעילות בתל חי
http://www.youtube.com/watch?v=O2VWyOhx9IQ

סליק בכפר גילעדי
http://www.youtube.com/watch?v=Sazd35DxQq8

ביקור במוזיאון הצילום בפארק התעשייתי בתל חי
http://www.youtube.com/watch?v=DPWAzdyfpFQ

פעילות בנושא הקשבה אחד לשני
http://www.youtube.com/watch?v=bDfFg-muXpY

ההמחשה של חליל ואיציק בנושא פתרון קונפליקטים
http://www.youtube.com/watch?v=x1zYwmIt_RM

ערב פלמנקו
http://www.youtube.com/watch?v=8w0kOVrNkY8

אנחנו רוקדים פלמנקו

http://www.youtube.com/watch?v=51_uoft2-YE

איציק קורן

היום השלישי למסע הקיץ של גיטלי שהיה יום ששי בשבוע

היום השלישי למסע הקיץ של גיטלי שהיה יום ששי בשבוע
להכיר את האחר דרך דתו.

הלילה שני עבר בשקט למעט קבוצות של חניכים שעישנו נרגילה , התירוץ של החברה היהודים שהביאו את הנרגילה שזוהי דרך בטוחה להתקרב לחברי הבדואים ושזה עיקר המטרה של העישון. למרות הטענה המשכנעת חודש האיסור על עישון נרגילה במסע.
את הבוקר התחלנו בטיול רגלי לאורך הבנייס ודרך הגשרים התלויים החדשים . המסלול יפה מאוד, רעש המים ועוצמת זרימתם בקיץ זרים לתושבי הנגב. משם נסענו למקורות הבנייס וראינו ולמדנו על המקום המקודש הזה. כאן התחלקנו לארבע קבוצות וכל קבוצה צילמה סרט דוקומנטארי המתקשר לבנייס ולבעיות הדו קיום. החברה היו יצירתיים ולכן גם התוצרים הין מרתקים. ההשתתפות של החניכים בהפקה הייתה מלאה מי בצילום ומי במשחק ומי בארגון ושיתוף הפעולה וההתחשבות אחד בשני הייתה מלאה.
בצהרים בחורשה ליד מקורות הבנייס קבוצה של חניכים מוסלמים הסברו לנו על מהות התפילה המוסלמית וגם התפללו בשם כולנו לאלה (אלוהים). אלה היו רגעים מאוד מרגשים עם אווירה מיוחדת.
משם נסענו לעיר הקבלה צפת, סיירנו על הר כנען ובאנדרטה לחללי מלחמת העצמאות שבראש ההר, האנדרטה הייתה מטונפת ומוזנחת, מתחת לאנדרטה יש בור חצוב בסלע שאליו מגיעים תושבי צפת היהודיים להתייחד עם אלוהיהם , נכנסו לבור, שרתה בו עלטה ואז פצחנו בשירה חלקה דתית וחלקה נון סנס השירה של קבוצת גיטלי מבטן האדמה בצפת עיר הקבלים קרבה אותנו שוב אחד לשני בתחושות לא מובנות (לי) של קדושה. אחר כך סיירנו בסמטאות צפת העתיקה לפני כניסת השבת, מעט אנשים היו ברחוב והמעטים מאוד מיהרו. יונתן פורמן חברו החוזר בתשובה של ערן המדריך אירח אותנו בביתו וסיפר לנו את סיפור חייו והסיבות שגרמו לו לחזור בתשובה. בעיני המשברים שעבר בחייו מות אימו ממחלה קשה ואחיו בתאונת דרכים השאירו אותו עם הרבה שאלות ללא תשובות, תשובות בעיני חלקיות מצא יונתן בדת, בכל אופן האיש מרשים דיברו מרגיע דיבור של איש מאמין באמת. משם יצאנו שוב לרחובות צפת העתיקה וליד המסגד הישן בעיר סיפרו החניכים את תחושותיהם בעקבות החוויות שעברו במהלך היום."פעם ראשונה השתתפנו בתפילה מוסלמית" "פעם ראשונה שוחחתי עם יהודי דתי עם פאות" "לא הבנתי מה משמעות קולות המואזין שנשמעים מעבר לגבול" .
בערב נערך קידוש של שבת בחדר האוכל ואחר השתתפנו בערב תרבות בו כל קבוצה הביעה בדרכה קטעים מהתרבות שלה ( ראה סרטי וידאו).
חזי דאג לשתי עוגות שוקולד לציין את יום ההולדת של חן ודורי.
התוכנית של יום שבת הייתה אמורה להתחיל בשעה 10:00 בבוקר
השאלות שעלו במוחי בזמן כתיבת הרשומה: 1. מה תפקיד האלוהים בהיסטוריה האנושית?
2. מה המשותף בכל האמונות בדתות המונטיאיסטיות, אמונה באל אחד?
3. האם להיות איש מאמין דתי במאה ה21 זוהי חולשה או חוזק ? סרטי הוידאו המתארים את היום השני

הגשרים התלויים על הבנייס
http://www.youtube.com/watch?v=PzCt1yyu9PI

תפילה מוסלמית בצהרי יום ששי
http://www.youtube.com/watch?v=jxwsqZEiqYE

צפת עיר הקבלים

http://www.youtube.com/watch?v=9LkvuGqj8JI

מה למדת מההתנסויות במהלך היום
http://www.youtube.com/watch?v=7mc52-AhwV8

תפילה יהודית בערב ששי
http://www.youtube.com/watch?v=ZrTvnEIkiT0

ערב תרבות - לקיה
http://www.youtube.com/watch?v=6tYSFBIk2tc

ערב תרבות - שער הנגב
http://www.youtube.com/watch?v=bmUlEOh3h_U

ערב תרבות - סאן דיאגו
http://www.youtube.com/watch?v=znxgNPAfeaw

ערב תרבות - שגב שלום
http://www.youtube.com/watch?v=pq9Wcpl5TyY

אשמח מאוד לתגובותיכם , תשובות לשאלות ועוד.....

איציק קורן

היום השני של מסע הקיץ של גיטלי 8.7.2010 – להכיר את האחר טוב יותר

היום השני של מסע הקיץ של גיטלי 8.7.2010 – להכיר את האחר טוב יותר

החניכים הגיעו בזמן לאוטובוסים, (בעיני בגדר נס אחרי הלילה הראשון המשותף) .

שכחנו להעיר את החובשים ונוצר עיכוב של חצי שעה.

עלינו לרמת הגולן לנקודה שלפי האמונה התרחשה שם הברית בין אברהם לאלוהים – ברית בין הבתרים.

התחלקנו לשתי קבוצות והתחלנו לשחק במשחקי גיבוש המטרה הייתה היכרות אישית ותפקוד כקבוצה. המטלות בוצעו על הצד הטוב ביותר והמדריכים טענו שהביצועים מעולים ושאכן החניכים מתפקדים כקבוצה. זה היה הרמז הראשון שהפעם המשתתפים ברובם אכן איכותיים .

משם המשכנו לקלעת נמרוד המשוחזרת . קלעת נמרוד הוא מבצר הממוקם על ראש הר. המדריכים הצעירים בנו משחק המבוסס על תחנות והקבוצות רצו במבצר מתחנה לתחנה וביצעו את המשימות על הצד הטוב ביותר, הופתעתי לגלות שקלעת נמרוד במקורו הוא מבנה מוסלמי . המבצר נבנה בשנת 1299 ע"י אל עזיז אותמן. ואחר כך הנוצרים הצלבנים השתלטו והמשיכו לבנות את המבצר, כפי שתיארתי קלעת מרוד יושבת על פסגת הר והנוף המשתקף לכל הכיוונים מרהיב. אצבע הגליל הייתה פרוסה לפנינו וצפון רמת הגולן מהחרמון דרומה. הרצינות של המדריכים הצעירים הייתה הסיבה העיקרית להצלחת המשחק במבצר.

משם ירדנו לכיוון נחל שניר אכלנו פיצות לארוחת הצהרים והתארגנו להליכה בתוך הנחל, ההליכה במים הייתה מרעננת רעש המים וצל הדולבים וצמחיית הנחל תרמו לאווירה המיוחדת, בתחנה האחרונה אפשר היה להיכנס למים, לבנים ולבנות היהודיים לא הייתה בעיה לקפוץ למים. ולאט לאט נכנסו כל השאר היה מיוחד לראות את הבנות הבדואיות עם הלבוש המכסה נכנסות למים ללא בעיה והצטנן ולהצטרף לשמחה.
בערב התכנסנו באכסניה להמשך הגיבוש, החניכים ניסו להמציא שיר בנושא גיטלי, גם אני נכנסתי למצב הרוח היצירתי וחיברתי שיר שמצא חן בעיני המשתתפים כי היה קצת שונה.
J,I,T,L,I
WE ARE NEVER TELL A LIE
J,I,T,L,I
SUMMER TRIP I'LL TELL YOU WHY
J,I,T,L,I
JEWS AND ARAB TOGATHER HI
איברהים עמד בראש צוות לבצע את השיר בסגנון הראפ,
בסופו של הערב החניכים כבר שרו אותו בקצב.
המדריכים הצעירים בעזרת הצגה העבירו את הציפיות לחניכים לגבי התנהגות ותפקוד.
הלילה השני התחיל.
שכתבתי את הרשומה עלו השאלות הבאות:

1. האם הדרך הטובה ללמוד היסטוריה של מקום אינה אלא להיות באותו מקום לראות להריח להרגיש?

2. האם הדרך הטובה ביותר להכיר את האחר טוב יותר היא להיות ביחד ולחוות ביחד חוויות בונות?
אשמח לתגובותיכם

הכתובות של סרטי הוידאו מהיום השני:

קליפ שמתאר את היום השני כולו - אווירה
http://www.youtube.com/watch?v=tRVFNvRVlSA

קליפ שמתאר את תרגילי הגיבוש בתחילת היום
http://www.youtube.com/watch?v=6GrhKqAQeFY
קליפ שמתאר הפעילות בקלעת נמרוד
http://www.youtube.com/watch?v=SKtMioMJad0

קליפ שמתאר את ההליכה בנחל שניר
http://www.youtube.com/watch?v=lvRwlIRDjXA
קליפ שמתאר את תחרות חיבור שיר למסע
http://www.youtube.com/watch?v=pHb6zGjeOgw


קליפ שמראה את הצגת המדריכים הצעירים דרישותיהם למסע
http://www.youtube.com/watch?v=TTpGoJEgFAk
שוב מחכה לתגובות, תשובות לשאלות
איציק

היום הראשון למסע הקיץ של גיטלי 2010

היום הראשון - טקס הפתיחה של מסע הקיץ 2010
האוטובוס אסף את הנוער משגב שלום לקיה ושער הנגב ופנינו לשדה התעופה לקבל את פני הבאים מסאן דיאגו ארה"ב. כבר באוטו היתה אוירה טובה והמשתתפים ניסו להתקרב ולהכיר אחד את השני. עוגיות תמרים שהביאו החניכות הבדואיות מלקיה עשו לכולם טוב.
הגענו לשדה התעופה בזמן, קבלת הפנים היתה מרגשת, באיזה מובן בעידן האינטרנט היה רושם שכבר מכירים אחד את השני.
פנינו לכיוון תל חי , משאית שהתהפכה בכביש שש יצרה פקק ועיכוב של יותר משעתיים . הנסיעה הארוכה באוטובוס הסגור יצרה מצב בו המשתתפים ניסו להכיר אחד את השני וניתן היה לראות ערבובים.
הגענו מאוחר בלילה לתל חי , המקום נמצא בנקודת נוף מקסימה, בלילה האורות מסביב משרים אוירה מיוחדת.
התכנסנו ביחד גיטלי ופיס מייקר בדשא ושמענו את ברכתו של יעקב שניידר מרכז תוכנית גיטלי . למדנו פעם ראשונה את ריקוד האחים " אחים, שמחה, גיטלי, אימפריה" בעברית ובערבית.
אחר התכנסנו באולם לטקס פתיחה של המסע. כל קבוצה הכינה מופע שבעזרתו הציגו את המשתתפים ומשהו מהווי הקבוצה משלבי הגיבוש וההכנה לקראת המסע. המשתתפים החליפו בניהם מתנות, ובאווירה משפחתית טובה הלכו המשתתפים לחדרים לשינה שבכל חדר היה נציג מקהילה אחרת.
סרטי הוידאו והתמונות הם תוספת לסיפור היום הראשון.
השאלות שעלו בראשי עם כתיבת הבלוג: א. מי ראוי להשתתף התוכנית דו קיום כמו גיטלי ? זה שמאוד רוצה או זה שאנו חושבים שמאוד מתאים? ב. מה מניע נוער לוותר על שבועיים וחצי מהחופש הגדול לטובת פרויקט דו קיום כמו גיטלי? ג. מהי רמת הפתיחות הדרושה כדי להכיר את תרבות האחר? כדי לשבור סטריאוטיפים?
אשמח לראות תשובות על שאלות אלו
כתובות סרטי הוידאו שנמצאים ביו טיוב.

השעות הראשונות של מסע הקיץ גיטלי 2010
http://www.youtube.com/watch?v=StUe44fh3ZQ

"אחים אחים" הראשון במסע הקיץ
http://www.youtube.com/watch?v=_TWyF1WvCWw

הופעת הקבוצה מסן דיאגו הטקס הפתיחה של מסע הקיץ
http://www.youtube.com/watch?v=IVfa_Au4iGE

מחכה מאוד לתגובות
איציק קורן

מסע הקיץ - גיטלי 2010

מעל פיסגת הר הצופים

מסע הקיץ גיטלי 2010
מסע הקיץ השנה היה מדהים.
כזכור גיטלי (JITLI=JACOBS INTERNATIONAL TEEN LEADERSHIP INSTITUTE),הוא פרויקט דו קיום יהודי ערבי . המשתתפים הם בני נוער יהודים מישראל וארה"ב ובני נוער בדואים מהנגב. הפרויקט מבוסס על הכרות בין השכנים עד הרמות האישיות ביותר. הפרויקט הוא חזונם של משפחת גייקובס מסן דיאגו ארה"ב ( גארי וג'ארי-אן ).
המשתתפים בפרויקט הם: 10 נערים ונערות יהודים מ"שער הנגב" ישראל , 10 מ"סאן דיאגו" ארה"ב, 10 נערים ונערות בדואים מ"שגב שלום" ועשרה מ"לקיה". כל המשתתפים סיימו כיתה י"א בתיכון, מספר הבנים שווה למספר הבנות , במהלך השנה כל קהילה מכינה את עצמה למסע הקיץ המאתגר. נקודת ההתחלה למסע הקיץ שווה בקהילות השונות.
באותו זמן מתנהל מסע של קבוצה הנקראת "Peace Maker Jitli Mexico ". המסע בנוי על אותם עקרונות של פרויקט גיטלי אך הנוער מגיע מהכפרים קרע ,ערערה שבוואדי ערה, מהמועצה האזורית מנשה ומניו מקסיקו. הענף הצפוני נתמך ע"י משפחות שטרמברג ממכסיקו סיטי ומסאן דייגו-ארה"ב..
מכיוון שהשתתפתי מטעם גיטלי במסע הסיקור יתמקד בחוויות של הענף הדרומי של הפרויקט.
הנערים והנערות היו מקסימים מלאי התפעלות וסקרנות והיו מוכנים לדון בשאלות הרבות שהמסע הזה הציב לפניהם.שאלות שעלו לדיון: א. מהי הזהות שלי? יהודי או ישראלי ? יהודי או אמריקאי ? מוסלמי פלסטינאי ישראלי בדואי? מה הסדר האישי שלי?ב. קדמה מול מסורת, דת מול מסורת, (ביקרנו בבתי כנסת במסגדים ובכנסיות ומצאנו הרבה מאחד בין הדתות האלה).ג. נערים ונערות השונים בתרבותם ודתם מה המשותף ומה השונה? האם יש אפשרות לבנות גשרים?ד. מהי התחושה לחוות אירועים היסטוריים במקום בו התרחשו?ה. מה התרומה של מסע כזה שנערך כבר 11 שנים לקידום מירקם היחסים יהודים בדואים בנגב?
ו. איך בונים דיאלוג שיש בו הקשבה ויכוח וכבוד הדדי?
אני אסיים רשומה זו בדעתי על ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות, שעליהם עלינו לגשר.הנוער האמריקאי מעורב מורגש קולני יש לו תמיד מה להגיד יודע את הגבולות בין המותר לאסור.הנוער הבדואי רגיש שקט גאה במסורתו ושומר עליה ככל שניתן. במהלך המסע תמיד ניגשו אלי נערים בדואים ושאלו אם אני זקוק לעזרה , לסחוב תרמיל, לצלם, ועוד. רובם אמרו את דעתם אם היא תאמה לדת והמסורת אך היו גם כאלה שאמרו באומץ את דעתם שהייתה מנוגדת למקובל. הדעות היו רבות ומגוונות.(הפתעה)הנוער הישראלי חושב, רגיש, יש לו מה לומר מגן על כל מה שישראל מייצגת. יש אחריות קולקטיבית ויש עמידה על "הזכויות".
ברשומה הבאה אתאר ביתר פירוט את המסע והשאלות שעלו מהביקור במקומות השונים.אשמח לתגובות ושאלות על הפרויקט.

סרט הוידאו פנים ומקומות גיטלי 2010 נמצא בכתובת הבאה:

http://www.youtube.com/watch?v=XZVrXYhi564

למרגלות קבר דוד בןגוריון - שדה בוקר

קיר גיטלי בבית משפחת אבו כף בפזורה
جتلي رحلة صيف 2010رحلة الصيف وكان هذا العام مدهشة.جتلي (معهد الدولي جاكوبس للقيادة ألشابه) هو المشروع الذي يتناول التعايش بين اليهود والعرب المسلمين. من المشاركين هم من الشباب اليهود من إسرائيل والولايات المتحدة والشباب المسلم من المجتمع البدوي في النقب.ويستند هذا المشروع على التعلم لمعرفة جيرانكم ما يصل إلى المستويات الأكثر خصوصية هذا المشروع هو رؤية العائلة جاكوبس من سان دييغو. غاري وجيري آن جاكوبس.المشاركون 40 من هذا المشروع هي : 10 المراهقين اليهود من الشعار النقب إسرائيل ، و 10 من سان دييغو الولايات المتحدة الأمريكية ، و 10 من البدو من المراهقين شقيب السلام و 10 من اللقيه, جميع المشاركين في نهاية الصف 11th. عدد الأولاد على قدم المساواة لعدد من الفتيات. وخلال العام لكل مجتمع تعد نفسها لرحلة الصيف تحديا. نقطة بداية الرحلة تساوي جميع الطوائف.في الوقت نفسه آخر رحلة الصيف يحدث ، من مجموعة تسمى صانعي السلام "." بنيت هذه الرحلة الصيف على نفس المبادئ من جتلي لكن المشاركين تأتي من قرى عرعرة وكارا في وادي عارة ، المجلس الإقليمي منشه ونيو مكسيكو سيتى. ويمول الفرع الشمالي لعائلة ستيرنبرغ من المكسيك.شاركت جتلي رحلة الصيف لذلك سوف تركز على تغطية تجارب الفرع الجنوبي من المشروع.وكان فتى الفتيان والفتيات رائعة ، كامل من الإعجاب والفضول ، وكانوا على استعداد لمناقشة المسائل والصراعات التي ارتفعت خلال الرحلة.وكان بعض من الأسئلة :1. ماذا هي هويتي؟ اليهودي أو الإسرائيلي؟ اليهودي أو الأمريكي؟ مسلم، فلسطينية وإسرائيلية والبدو؟ ما هو طلبي الشخصية؟2. الحداثة والتقاليد والديانات والتقاليد، وتفضيل ما هو رأيي الشخصي؟ قمنا بزيارة المعابد والمساجد والكنائس. وقد وجدنا الكثير من المواضيع التي تشبه في تلك الأديان.3. الفتيان والفتيات التي هي من بعضها البعض ثقافيا ودينيا، ما هي إمكانيات لبناء جسور الصداقة فيما بينها؟4. ما هي المشاعر لتجربة الأحداث التاريخية في الأماكن التي حدث؟5. ما هي مساهمة رحلة من هذا القبيل إلى التطورات في العلاقة بين اليهود والبدو الذين يعيشون معا في النقب؟6كيف لبناء حوار مع الاحترام المتبادل لديها على حد سواء الاستماع والحجج؟أنا الانتهاء من هذه الوظيفة عن طريق إعطاء رأيي حول الاختلافات الثقافية بين المجتمعات.الشباب الأميركي كثيرا المعنية ، يمكننا أن نرى ونسمع منهم ، لديهم دائما ما يقولونه هم يعرفون الحدود بين المسموح والممنوع (عادة).شباب البدو حساسة جدا، هادئة، والفخر في تقاليدهم وإبقائه على أفضل وجه ممكن. خلال الزيارة التي جاءت دائما لي وسئل عما إذا كنت بحاجة إلى أي مساعدة، لتنفيذ، للجلوس... معظمهم من القول إلا من آرائهم بصوت عال إذا ما يتناسب مع التقاليد والدين ، ولكن البعض منهم شجاعة للغاية وقال على الرغم من آرائهم كان ضد تقاليدهم المقبولة. وكانت هناك آراء كثيرة ومتنوعة (مفاجأة)الشباب اليهود الإسرائيليين يعتقدون ، لحساسية القضية ، وماذا أقول ، وحماية المواقع الإسرائيلية ، فإن هناك مسؤولية جماعية ، والطلب من حقوق "هم".أرفق خطة رحلة الصيفمن مرحلة ما بعد المقبل وسوف أكون وصف الرحلة ، كل يوم من قصص وصور ، والشعور... الأسئلةسأكون أكثر من سعيدة لقراءة تعليقاتكم ، والأسئلة ، والرأي...

איציק קורן

חג חירות שמח?

חג חירות שמח?
תודה לנשיא אובמה, שמנסה והלוואי שיצליח, לקרוע את המסכה מפניו של ראש מששלתינו ולהביא אותו למצב שעם ישראל יהיה חשוב לו יותר מלתחזק את שילטונו ואת הקואליציה שלו. צריך ללמד את בנימין נתניהו חשבון רוב העם זה ליכוד, קדימה והעבודה וזה הרוב האמיתי הציוני הישראלי , כל השאר ירצו יצטרפו לא ירצו יצעקו, בכמות הכסף שתחסך אפשר יהיה לבנות במקומות הנכונים, להפחית את מספר העניים במדינה לפתח תשתיות במדינת ישראל ועוד ועוד.....

לפני כשבועיים חגג פרופ בן ציון נתניהו את יום הולדתו המאה, בדבריו סיפר בנו בנימין נתניהו כמה מותו של יוני נתניהו השפיע על הוריו על חיי המשפחה על השמחה בחיי הוריו, מה עם משפחת שליט? כבר ליל סדר רביעי, ביבי בבקשה תתיחס לגלעד שליט כמו היה בנך כך מרגישים הרוב המוחלט של תושבי מדינת ישראל.
ליל סדר שקט וטעים
אך נזכור ולא נשכח
איציק קורן

באשקלון ביבי כרה לממשלתו קבר

כמה אפשר לראות איך ביבי מתפקד כראש ממשלה ולהגיד הכול בסדר?
אם עם ישראל היה באמת חשוב לביבי אין ספק שהיה מתפקד אחרת
מה שחשוב לביבי זה ביבי והמשך שלטונו
למען מטרה זו הוא מוכן להקריב ערכים עקרונות, אחד בפה ואחד בלב
עם ישראל בדרך כלל לא טיפש ואין לי ספק שיומו יגיע ובהקדם.
זה נראה שכאילו ביבי מתפקד כמריונטה בובה עם חוטים
ליברמן עושה מה שבראשו, ישי מה שבראשו, ליצמן כנ"ל
עם ישראל משלם
יש לביבי מבחינתי עוד הזדמנות אחת
לתפקד באמת לפי מה שרוב עם ישראל רוצה
קואליציה עם העבודה וקדימה ולשחרר את המדינה מכל הסחטנים למינהם, ופתאום יהיה כסף לכל הנדרש.
אבל ביבי צריך אומץ, לבצע מה שבאמת חושבים, להוביל
להיות ישראלי.