נסענו בכביש "באר שבע" "רביבים" ואז באמצע הדרך הנהג עצר והתקדמנו בין הגבעות לכיוון ביתו של מוסא אבו כף שגר בפזורה. בתו הבכורה "סמח" השתתפה בפרויקט גיטלי ובתו הצעירה יותר "רדא" משתתפת בו השנה. אחרי הסבר על המגורים בפזורה והכרזה שהוא לא מחליף את המקום בשום בית שבעולם, עזרנו למוסא לבנות קיר שעליו בהמשך היום ציירנו ציור הקשור להווי גיטלי. הבנות עזרו לאשתו בבישולים, פלאפל, סלט, לאפות פיתות, בצהרים ישבנו לאכול את המטעמים היה מעניין נעים וטעים. משם המשכנו לבית הספר היסודי ששמו "אל עזזמה ב'". שם עבדאלה למד כילד, אחר חזר להיות המנהל שלו, ושוחחנו עם עבדאלה על משמעות בית הספר בפזורה.
משם המשכנו למתנ"ס בשגב שלום ושם פגשנו את אבא של אביר שהיה המדריך הבוגר הראשון של פרויקט גיטלי שגב שלום. השיחה היתה על מצב הבדואים בנגב בכלל בשגב שלום ובפזורה.
בשעות אחר הצהרים המוקדמות התפזרו החניכים לאירוח בבתים , הם חזרו מרוצים ומלאי חוויות,
שאלות:
1. החיים בפזורה מלאי בעיות מים, חשמל, למה בחיים החד פעמיים שלנו אנשים נאחזים בכלום שיש להם ולא מוכנים לוותר למען עצמם?
2. מצד שני החיים בפזורה יש בהם הרבה שמירה על הסביבה וניצול משאבים במידה אז למה הממשלה לא מקילה על האנשים האלה?
3. האוכל הבדואי פשוט ולא מגוון אבל טעים בצורה מדהימה, מה הופך אוכל לטעים כל כך?
סרטי הוידאו מיום זה:
שאלות:
1. החיים בפזורה מלאי בעיות מים, חשמל, למה בחיים החד פעמיים שלנו אנשים נאחזים בכלום שיש להם ולא מוכנים לוותר למען עצמם?
2. מצד שני החיים בפזורה יש בהם הרבה שמירה על הסביבה וניצול משאבים במידה אז למה הממשלה לא מקילה על האנשים האלה?
3. האוכל הבדואי פשוט ולא מגוון אבל טעים בצורה מדהימה, מה הופך אוכל לטעים כל כך?
סרטי הוידאו מיום זה:
יום שגב שלום חצי היום הראשון
כרגיל אשמח לתגובות



אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה