יום "לקייה"

לקייה היא עיירה בדואית מאוד מעניינת כי גרים בה אנשים מעניינים. את הבוקר פתחנו בביקור במפעל האריגה לשטיחים של נשות לקייה, הן הראו לנו את כל השלבים של הפיכת צמר הכבשים לשטיח, במגזר הבדואי זוהי עבודה לנשים עבודה קשה מאוד, שמענו על דוגמה בה הנשים לקחו את גורלם בידם ומצאו פרנסה מכבדת לעצמן ללא תלות בעולם הגברים. השטיחים היו מקסימים ביופיים.

הגענו לבית ספר עמל לקייה בו לומדים חניכי גיטלי מלקייה, המורה למלאכת יד לימדה אותנו מלאכת חרוזים וכל חניך הכין לעצמו קישוט מחרוזים. אחר שמענו את פרופ' איסמעיל סעד תושב לקייה המלמד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, הוא דיבר על מצב הבדואיים בנגב ועל ההשכלה הדרושה לבדואיים נשים וגברים כדי לפגוש את הקידמה. מורה נוספת ערכה עימנו משחקי חברה. ביקרנו במסגד שלי בית הספר ובו קיבלנו הסבר על הקוראן התפילות האיסלם , כל הבנות עטפו את שער ראשן בצעיף והמראה היה מכבד. ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו אירוח במשפחות החניכים וכפי שהיה צפוי שוב היתה חוויה מכוננת של קשרים בין אנשים של אוכל טוב של מכנה משותף גדול.
בלילה חזרנו לבית יציב בבאר שבע ושם שניידר ונדב העבירו פעילות חברתית שבסיכומה של הפעילות כל החניכים פעלו כמכונה מלווה בצעקה "בננה".
שאלות:

1. מה מאפשר בלקיה שהופך אותה לעיירת בדואיים שיש בה משהו שונה משאר העיירות שבנגב?
2. מה תרומתו של פרופ בדואי לקהילה?
3. מה יש בפעילות חברתית מובנת ללא מילים שמקרבת את החניכים אחד לשני?

סרטי וידאו

יום לקייה - החלק הראשון

http://www.youtube.com/watch?v=5tdyOvCMc6c

יום לקייה - פעילות חברתית

http://www.youtube.com/watch?v=5UG3ZnDwke4

מחכה לתגובותיכם

איציק